הישורת האחרונה: ההצעות לשקד, התסיסה אצל גנץ והקרב על הקול הערבי

בעוד 30 יום אזרחי ישראל ילכו לקלפי הקרובה כדי להצביע בבחירות לכנסת. השאלה הגדולה המרחפת מעל מערכת הבחירות הארוכה היא אם בסיומה תקום בישראל ממשלה יציבה לכמה שנים שתשים קץ לסבבי הבחירות הבלתי נגמרים.

מה שיכריע את השאלה הזו הוא אולי יותר מכל -שיעור ההצבעה במגזר הערבי.הנושא מעסיק באופן זהה את שני ראשי הגושים, יאיר לפיד ובנימין נתניהו, אך נגזרת הפעולה שלהם שונה והפוכה זו מזו. מאז פיצול הרשימה המשותפת לריצה נפרדת של בל"ד ושל חד"ש־תע"ל, אפשר לומר שנתניהו מוטרד משלוש סוגיות מרכזיות. הראשונה היא שאיפה לשיעור הצבעה נמוך במגזר הערבי ונפילה של בל"ד מתחת לאחוז החסימה, ואף של מפלגה ערבית נוספת. נתון זה יגדיל את סיכוייו של בלוק הימין להשיג 61.

לכן נתניהו רוצה להרדים את המגזר הערבי, לעורר אדישות כדי שלא יבואו להצביע בקלפי. נגזרת הפעולה של כך היתה ההחלטה של מפלגות גוש נתניהו לא להשתתף בהצבעה על פסילת מפלגת בל"ד ורע"מ, למרות התבטאויות נגדם במהלך השנה שהם תומכי טרור. זאת, בטענה שפסילת המפלגות מהווה זריקת עידוד למגזר הערבי לצאת ולהצביע, ולמעשה משמשת מתנה לקמפיינים של בל"ד ורע"מ.

הסוגיה השנייה שמעסיקה את נתניהוהיא איילת שקד.יו"ר הליכוד קיבל החלטה לתקוף את שקד ו"לשתות" את מצביעיה עד שתפרוש מהמרוץ. הטענה העומדת בבסיס המהלך היא שלשקד אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה גם בתמיכה שקטה של הליכוד. על כן צריך "לשתות" ממנה את מצביעי הימין, כדי שתשרוף רק קולות שללא הבית היהודי היו מצביעים לגנץ.

מאחורי הקלעים סמוטריץ' והליכוד חשבו להציע לשקד או אפילו לאיש הבית היהודי ברודני תפקידים בתמורה לפרישה, אך שקד דוחה יוזמות אלה וטוענת שהן לא הגיעו אליה ושהיא לא תקבל שום דיל והצעה.

כעס על נתניהו

הדבר השלישי הוא העלאת שיעור ההצבעה של הליכודניקים ומצביעי הימין שלא יצאו להצביע בפעמים הקודמות. נתניהו הקים מערך שלם של "דלת־דלת", שמטרתו לעבור בערים ובשכונות ליכודיות לפי פילוח של מאגרי מידע ולדפוק על הדלתות כדי להוציא אנשים מהבית.

זהו הפרויקט הכי יקר של הליכוד, אבל בשטח יש כעס על נתניהו שמדובר במערך נפרד והסניפים לא מעורבים בפעילות הזאת ולא מקבלים תקציבים לכך.

בגוש הנגדי,ראש הממשלה לפיד מודאגמשיעור הצבעה נמוך במגזר הערבי ורוצה להמריץ את ההצבעה למפלגות רע"מ וחד"ש־תע"ל. כולם במערכת הפוליטית מבינים שהסיכוי היחיד של לפיד להישאר ראש ממשלה הוא למנוע מנתניהו 61 ולהמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר, ולחלופין להקים ממשלה בהישענות מבחוץ על אחמד טיבי ואיימן עודה, שללא בל"ד יכולים לקבל "הכשר". אלא שסער ואלקין מהמחנה הממלכתי מתנגדים למהלך. כך או כך, לפיד תלוי בקול הערבי.

על חשבון השאר

לאור זאת, לפיד החליט כי יש עתיד לא תשתתף בהצבעה על פסילת בל"ד, זאת כדי לא להמריץ את מצביעי המפלגה, שככל הנראה לא תעבור את אחוז החסימה. ביש עתיד מבינים כי ביהמ"ש העליון יאשר בכל מקרה את בל"ד, כך שהם מעדיפים שיישרפו פחות קולות במגזר הערבי ויותר יצביעו לחד"ש־תע"ל או לרע"מ.

הסיפור השני בגוש הנגדי הוא ההחלטה של לפיד להתחזק על חשבון שאר המפלגות בגוש. מבחינת לפיד, יש עתיד חייבת להיות המפלגה הגדולה בגוש השינוי בפער. המצב האידיאלי עבורו הוא שמרצ, העבודה וליברמן יהיו עם ארבעה מנדטים וגנץ על חד־ספרתי.

נצמדים לשמאל

המטרה היא להוריד את גנץ מהמרוץ לראשות הממשלה ולשלול את הלגיטימיות שלו למהלך. נאום שתי המדינות באו"ם היה נגזרת פעולה שנתן ללפיד בוסט בקרב מצביעי השמאל.

גורמים במחנה הממלכתי מותחים ביקורת על הקמפיין של המפלגה ואומרים ל"ישראל היום" כי "הקמפיין עובד לפי מה שיגידו השמאל והחרדים. נצמדים שמאלה ולא רוצים להבליט את הצד הימני של תקווה חדשה מחשש שלפיד לוקח את כל המצביעים בשמאל. מצד שני, חוששים ממה שהחרדים יגידו כי רוצים את שיתוף הפעולה שלהם אחרי הבחירות, אז לא משקיעים מספיק בציונות הדתית ובאמירות בדת ומדינה, כך שמפספסים את קולות הימין".