לפיד יקדם הצטרפות ל"אמנת איסטנבול"; השלכה אפשרית: קליטת נפגעות אלימות מגדרית מכל העולם

ראש הממשלה, יאיר לפיד, מתכוון לקדם את הצטרפות ישראל ל"אמנת איסטנבול" של מועצת אירופה. לפיד הבטיח זאת במפגש עם ארגוני נשים ובלשכתו אישרו את הדברים. מדובר באמנה שנועדה לכאורה להיאבק באלימות בתוך המשפחה, אולם כלולים בה סעיפים שיישומם עלול להשפיע באופן דרמטי על מדיניות ההגירה של ישראל, על אופי החינוך ועל חופש הדת במדינה.

שר המשפטים, גדעון סער, שביקש אף הוא לקדם את הצטרפות ישראל לאמנה השהה את התהליך לאחר שהוצגו בפניו הסעיפים הבעייתיים שלה. סער טען כי נותר מחויב לצירוף ישראל לאמנה, אולם במקום לעשות זאת עד סוף חודש מאי 2022, כפי שתכנן, הוא דחה את השלמת ההליך למועד לא ידוע.

בפורום הארגונים למען המשפחה לא אוהבים את הצעד הזה בלשון המטעה. לטענתם "קידום אימוץ אמנה בינלאומית אינו בסמכותה של ממשלת מעבר, כפי שקבע המשנה ליועמ"ש ד"ר רועי שיינדורף, בחוות דעת שמסר לשר המשפטים לפני חודשים ספורים".

יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, עו"ד נעמה סלע, פנתה במכתב לראש הממשלה ולשר המשפטים, וכתבה בין היתר: "לאחרונה פורסם כי ראש הממשלה נפגש עם נציגי ארגונים פמיניסטיים והבטיח כי לאור 'גל האלימות הגואה נגד נשים' יקדם את אימוץ האמנה.

"נדגיש את שכבר ידוע בציבור: רצח נשים הפך קרדום לחפור בו בידיי ארגונים אלה, והינו רובו ככולו תופעה הקיימת במגזר הערבי כחלק מתופעת הרצח על רקע כבוד המשפחה, ולא כחלק מהתופעה הכללית של אלימות במשפחה".

קליטת נשים בלתי מוגבלת

על פי נייר עמדה שחובר במרכז למדיניות הגירה ישראלית: "פרק 7 לאמנה שכותרתו 'הגירה ומקלט' יוצר התערבות בוטה בעיקרון האוטונומיה החקיקתית והשלטונית של מדינת ישראל. משכך, הצטרפות מדינת ישראל לאמנה כלשונה, תהווה מעין רפורמה עקיפה של מדיניות ההגירה של ישראל, ותעביר את השליטה בה לפיקוח גורמים על-מדינתיים זרים".

מחבר המסמך, ד"ר יונה שרקי, מומחה למשפט בינלאומי, הסביר כי משמעותה המעשית של האמנה היא התחייבות של מדינת ישראל לקלוט בארץ כל אישה בעולם אשר טוענת כי נפגעה מאלימות מגדרית, וכן התחייבות שלא להוציא מהארץ את מי שטוענת כי היא עלולה להיפגע מאלימות כזו, אם תחזור למדינה שממנה באה. מדובר בהתחייבות לקלוט מספר בלתי מוגבל למעשה של פליטות.

נייר העמדה מזהיר גם מפני הסעיף שבו נאמר כי "הצדדים ינקטו צעדים... במגמה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות וכל נוהג אחר המבוססים על רעיון נחיתות הנשים, או תפקידים סטריאוטיפיים לנשים ולגברים". לדברי שרקי, "מרכיבים אלה כלל אינם תואמים את אופייה של החברה הישראלית. סוגיית המגדר מקבלת במסגרת האמנה תפנית אולטרה-ליברלית, המתנגשת חזיתית עם התפיסות הדתיות, התרבותיות והמסורתיות של מגזרים שלמים בחברה הישראלית".

לדברי ח"כ שמחה רוטמן "מדובר באמנה למאבק באלימות נגד נשים - נושא שכולנו תומכים בו ולכן כל מי שמעז לבקר אותה מיד מותקף; אולם למעשה זהו מסמך בעייתי ביותר שמכניס את מועצת אירופה לתוך השיקולים הרגישים ביותר של מדינת ישראל, ואף לתוך השיקולים של התא המשפחתי.

"הגדרת האלימות באמנה עמומה ורחבה מאוד. היא אינה מבחינה בין אלימות לבין אפליה לבין שיקולים אישיים ומשפחתיים לגיטימיים. בתי המשפט בישראל ידועים כאקטיביסטיים ביותר, והאמנה פותחת בפניהם פתח מסוכן. אם, למשל, יחליטו בני זוג שהאישה תישאר בבית עם הילדים, ולאחר מכן הם יסתכסכו, הרעייה תוכל לטעון שעל פי האמנה מדובר בסוג של אלימות".

במשרד המשפטים דחו את דברי הביקורת והציגו לשר סער דרכים משפטיות לנטרל לכאורה את הסעיפים הבעייתיים. עם זאת, סער החליט כאמור לדחות את הצטרפות ישראל לאמנה, לאחר שהשתכנע כי לא ניתן לפסול את האפשרות שבחלק מהטענות והחששות שהועלו כלפיה יש ממש.