"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סמוטריץ' רוצה שיריון בליכוד כגיבוי - שלנתניהו יהיה קשה לתת
החשש מהרגל שתיית המנדטים של נתניהו את מפלגות הגוש, ממש לפני יום הבוחר, הוא שעומד בבסיס ההתעקשות של סמוטריץ' לקבל נדוניה בדמות שריון בליכוד תמורת האיחוד שנתניהו חפץ בו • עם זאת לנתניהו צרות משלו בגזרת השריונים
סמוטריץ'. רוצה שריון בליכוד מחשש לשתיית קולות | צילום: אורן בן חקון
מאחורי הקלעים של האיחוד בימין

סמוטריץ' רוצה שיריון בליכוד כגיבוי - שלנתניהו יהיה קשה לתת

החשש מהרגל שתיית המנדטים של נתניהו את מפלגות הגוש, ממש לפני יום הבוחר, הוא שעומד בבסיס ההתעקשות של סמוטריץ' לקבל נדוניה בדמות שריון בליכוד תמורת האיחוד שנתניהו חפץ בו • עם זאת לנתניהו צרות משלו בגזרת השריונים

אמיר אטינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מאחורי הקלעים של הפיצול בין סמוטריץ' לבן גביר לא עומד רק מאבק על מקומות גרידא, אלא גם ניתוח פוליטי שנגזר מהיום שאחרי הבחירות.

סלע המחלוקת בין הצדדים היה בעיקר סביב השביעייה הראשונה. בן גביר לא היה מוכן להתפשר על פחות משלושה מקומות מובהקים שלו בשביעייה הראשונה, ואילו בשביל סמוטריץ' זה היה קו אדום שהוא לא מוכן לחצות. מדוע סמוטריץ' מתעקש על פחות משלושה מקומות לבן גביר בשביעייה הראשונה, בעוד כבר הציע לו ארבעה מקומות בעשירייה, והסקרים מראים כי ריצה משותפת שלהם תניב 11 מנדטים?

בן גביר. נתניהו יעדיף את גנץ על פניו, צילום: גדעון מרקוביץ'

ננסה להסביר: שבעה מנדטים - זה התרחיש הבטוח ביותר בריצה משותפת ביום הבחירות. בדרך כלל, מפתח דרישת שרים הוא שכל מפלגה מקבלת תיק אחד בממשלה על כל שלושה מנדטים. אם בן גביר יחזיק בשלושה מקומות ריאליים בכנסת, בריצה משותפת יהיו חייבים לתת לו תפקיד שר על פי המפתח. לסמוטריץ' אין התנגדות עקרונית שבן גביר יהיה שר, אך הוא חושש מתסריט של מפתח שר על כל שבעה מנדטים. במצב שכזה, חושש סמוטריץ' שגם אם ישיג גוש הימין 61 מנדטים, גנץ יאמר לבוחריו שהוא מצטרף לנתניהו ולו כדי למנוע מבן גביר להיות שר. במקרה שכזה סמוטריץ' שוב ייזרק לאופוזיציה. נתניהו הוכיח בעבר כי גם במצב של 61 מנדטים לימין הוא מעדיף ממשלה בלי הקצה הימני האידיאולוגי.

בנימין נתניהו. רוצה איחוד בלי תשלום, צילום: גדעון מרקוביץ'

במצב שבו בן גביר וסמוטריץ' רצים ביחד - פני הדברים משתנים. לנתניהו, מעריך סמוטריץ', לא תהיה לגיטימציה ציבורית להשאיר 10 מנדטים בחוץ ולכן ישלב אותם בממשלתו. לכן סמוטריץ' כבר הסכים לתת לבן גביר ארבעה מקומות, שניים מתוכם הם מקומות 9 ו-10.

לצד הסיכון בכך שריצה של סמוטריץ' ובן גביר יחדיו תאפשר לנתניהו להשאיר את הצמד בחוץ, נתניהו גם יוכל לשתות מהם מנדט או שניים ביום הבחירות אם יהיה בטוח שהם יעברו את אחוז החסימה. במצב שבו השניים ירוצו בנפרד, נתניהו לא יוכל לעשות עליהם את המשתה המסורתי מחשש שאחד מהם לא יעבור את אחוז החסימה. על רקע משתה המנדטים הצפוי של נתניהו, סמוטריץ' רוצה להשיג שריון בליכוד כנדוניה לאחדות עם בן גביר, אך נראה כי הפעם לנתניהו יהיה קשה לשלם מחיר זה. גם לו יש בעיות בגזרת השריונים, ביניהן לחץ לשריין יותר נשים וגם דמות מהעדה האתיופית, כדי לא להפסיד את קולות העדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...