יום ראשון, ערב, מועדון ארט־קלאב, סוג של מקלט בדרום תל אביב. כ־100 אנשים מתכנסים לפאנל מועמדים של מפלגת מרצ לקראת הפריימריז שייערכו בשבוע הבא.
24 מועמדים ומועמדות יתחרו על 5-4 מקומות ריאליים ברשימה, ועל ליבם של כ־19,000 בעלי זכות הבחירה, שגם יקבעו את זהות היו"ר: זהבה גלאון, שמסמלת החזרת עטרה ליושנה, או יאיר גולן שמעוניין להביא קהלים חדשים למפלגה.
המתפקדים יודעים שתוצאות ההצבעה דרמטיות מתמיד: אם מרצ לא תצליח לעבור את אחוז החסימה גוש המרכז־שמאל כולו עלול לשלם. אבל במועדון התל־אביבי האווירה יחסית נינוחה. כלבלב משוטט בין לוגמי הבירה, ופעיל ותיק מחלק פלאיירים נגד זהבה גלאון ומיכל רוזין, שמעירה לו: "זה לא מכובד".
במוקד הערב: הדו־קרב על ראשות המפלגה. "הנסיבות הובילו אותי לתחושה דרמטית שאני חייבת לחזור", אומרת גלאון לקהל בפתח דבריה. "אני חוזרת מנוסה יותר, עם קשרים במערכת הפוליטית. לא סתם ישר אחרי שהודעתי על כוונתי הזמינו אותי ראש הממשלה לפיד ובני גנץ לפגישה", היא מדגישה. גולן, בשיחה עם "ישראל היום", מנמק את בקשתו לזכות באמון הציבור: "זהבה כבר הובילה בעבר את המפלגה, ומה שמסמל אותה זה מרצ מסתגרת, שמתמקדת בקהל בוחרים מאוד תל־אביביים באופיים, ואני חושב שבדרך הזאת אין עתיד".
לקריאה הזו יש הד, למשל בקיבוצים. פרופ' מיכל שמאי ממשמר העמק מסבירה לנו שהקיבוצים עם גולן כי הוא "לא פוחד להגיד בקול רם שמרצ היא מפלגת שמאל ציונית. יאיר מבקר בקיבוצים בגבול הצפון ובעוטף, הוא אמר אמירה מאוד ברורה נגד ההתנהלות ברפורמה בחקלאות".
מנגד, השר לשעבר רן כהן, מוותיקי מרצ וקיבוצניק לשעבר, לא משתכנע - ומביע תמיכה בזהבה גלאון. "אני לא אוהב את החלוקות הסקטוריאליות האלה. אני תומך בזהבה כי מרצ במשבר מנהיגות, וצריך הנהגה שכבר הוכיחה את עצמה".
הכתבה המלאה - מחר בישראל השבוע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו