"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על הימין הרך: כך בחר איזנקוט בגנץ על חשבון לפיד

מפלגות רבות נלחמות על שני המנדטים שחנו אצל בנט וכעת מונחים על הרצפה • במפלגת הרמטכ"לים מגדירים עצמם "ממלכתיים", אך נוהגים בחוסר ממלכתיות • וגם: איזנקוט תומך בהקמת מדינה פלשתינית

,עודכן
0השמעה
הרמטכ״ל גדי אייזנקוט ובני גנץ , קוקו
דרך דומה. גנץ ואיזנקוט, צילום: קוקו

79 ימים לבחירות ונראה כי רבים מהמפלגות במערכת הפוליטית מחזרות אחר שני מנדטים המכונים "הימין הרך", אותם אנשים שחנו בעבר אצל בנט וכעת אין להם למי להצביע.

לאחר שהתלבט בין גנץ ללפיד,החליט רא"ל במילואים גדי איזנקוט, להצטרף לגנץממספר סיבות. אחת מהן היא העובדה שבסקרי עומק ראה איזנקוט כי הצטרפותו דווקא לגנץ וסער ולא ללפיד אשר ממוקם שמאלה מכחול לבן - יכולה להביא קולות של ימין ממלכתי מגוש הימין.

איזנקוט, גנץ ולפיד,צילום: גדעון מרקוביץ', אלעד מלכה ואלעד גוטמן

בנוסף, החליט איזנקוט לחבור לבני גנץ שעשה דרך דומה לשלו מכיסא הרמטכ"ל, השניים מכירים שנים רבות, זאת לצד ההכרות שלו עם סער מלשכת שרון. החברות וההיכרות המוקדמת הייתה גם היא גורם משמעותי בהחלטה.

מי שצפויים להינזק באופן ישיר מהחיבור של ואיזנקוט וכהנא לגנץ וסער, הם איילת שקד ויועז הנדל שמכוונים בדיוק לאותם קולות של ימין ממלכתי - "הימין הרך". קיים סיכוי לא מבוטל כי אנשי "ציונות דתית לייט", אנשי הקיבוץ הדתי וימין בורגני חילוני ורך שחנו בבחירות הקודמות אצל בנט, יעדיפו את כהנא, כאשר רבים בציונות הדתית תומכו במהלכים שהוביל בכשרות ובגיור, ואת חילי טרופר, ואיזנקוט.

צפויים להינזק. איילת שקד ויועז הנדל,צילום: גדעון מרקוביץ'

אייזנקוט בעד היפרדות מהפלשתינים

מנגד, מה שיקשה על המהלך של גנץ , סער ואיזנקוט למשוך קולות ימין רך היא העובדה שאיזנקוט תומך בהקמת מדינה פלשתינית.

שקד כבר זיהתה את הקרב הצפוי וכתבה בתגובה לאיחוד:‏ "מאחלת בהצלחה לחברי מתן כהנא בדרכו החדשה ולגדי איזנקוט על הצטרפותו לפוליטיקה. אין ספק שמחנה השמאל הממלכתי הוא בשורה לכל מצביעי השמאל. נדאג שבכל ממשלה שתקום, הם לא יוכלו לקדם את חזונם המשותף עם גנץ להקמת מדינה פלשתינית. הדברים התבהרו ולאנשי הימין הממלכתי יש בית אחד – הרוח הציונית".

במענה לכך, סער כבר אמר כי הוא וגנץ החליטו שבנושא הסכסוך עם הפלשתינים הם מבינים שלא יהיה סיפוח, וגם לא יהיו צעדים מדיניים של היפרדות, אלא מדיניות של "צמצום הסכסוך", כהגדרתם.

בליכוד בונים על הקולות של בנט. נתניהו ובנט צילום: אורן בן חקון,צילום: אורן בן חקון

בליכוד בונים על הקולות

בנוסף, גנץ, סער ואיזנקוט מגדירים עצמם "מחנה ממלכתי", אך באותה נשימה פוסלים את נתניהו וחצי מהעם, ובכך נוהגים בחוסר ממלכתיות. מי שצפוי להינזק באופן עקיף מהחיבור הוא נתניהו. בליכוד מבינים כי הקולות הממלכתיים יכולים להשלים את הגרוש ללירה לממשלת ימין של 61, ועל כן נתניהו מנסה לעדן את המסרים של חברי הליכוד בכדי לנסות לקרוץ לאותו קהל.

בליכוד אף סבורים כי אם שקד תעבור את אחוז החסימה על בסיס אותם קולות ימין רך, היא בסוף תשלים לנתניהו ל-61. כעת, קיים חשש כי הצטרפותם של איזנקוט וכהנא לגנץ וסער יגרום ל"שתיית מנדטים" משקד והנדל, ועל כן, הסיכוי שנתניהו ישאר על 59-60 מנדטים בסקרים רק עולה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר