צעקנים וחשודים בעריקה בחוץ: "רשימת החיסול" של נתניהו לקראת הפריימריז בליכוד

כשסיים נפתלי בנט לכהן כראש הממשלה, התנצל בפני פעילי מפלגתו על כך שהתפקיד גזל ממנו את כל זמנו ולא אפשר לו זמן פנוי לפוליטיקה. כעת יאיר לפיד חש זאת על בשרו. בשבועות האחרונים מתלוננים אנשיו שההתמסרות של לפיד לקמפיין אפסית, וכי הישיבות הרבות הנדרשות ממנו כראש ממשלה פוגעות קשות בהיערכות יש עתיד לבחירות.

גם ללפיד וגם לבנט אין הניסיון הדרוש לתמרן בין הצרכים השונים ולרקוד בכמה חתונות במקביל. הפוך לגמרי מבנימין נתניהו, שלא רק שידע להפנות את הזמן שדרוש לקמפיין, אלא אף הוביל אותו בעצמו תוך כדי ניהול המדינה כראש הממשלה.

הקושי התפקודי של לפיד הביא את אנשיו להחליט שבכורח הנסיבות, הקמפיין המדיני הוא האפשרי והיעיל ביותר כרגע. תפקיד ראש הממשלה הוא־הוא הקמפיין, והדבר שמביא לידי ביטוי באופן המיטיבי את התפקיד הרם הוא הנושא המדיני, ההתחככות בשועי עולם, טרקלינים נוצצים ונאומים מפוצצים. בהתאם, מילאו מהר את הלו"ז הפוליטי בשורה של אירועים מדיניים מרכזיים, שיהוו את אבן הראשה של קמפיין יש עתיד בבחירות הקרובות.

ההנעה היתה בביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והביקור של לפיד בירדן. בימים אלה עובדים במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ על אירוע משמעותי לציון שנתיים להסכמי אברהם, שיתקיים באחת ממדינות ההסכם, בהשתתפות הדרג הבכיר ביותר של ראשי מדינות (בניגוד לוועידת הנגב, שהתקיימה לפני כחצי שנה בדרג נמוך יותר של שרי חוץ). האירוע קורם עור וגידים בימים אלה ועדיין לא נסגר סופית. בלשכת לפיד לוחצים על קיומו עוד לפני הבחירות.

עוד מתוכנן עבור לפיד תוך כדי מערכת הבחירות ביקור רשמי במרוקו ואולי גם במצרים (סיכוי לא גבוה שייצא לפועל), ובחודש ספטמבר, חמישה ימים לפני ראש השנה, נאום בעצרת הכללית של האו"ם, שתלווה בפגישות עם ראשי מדינות שיגיעו בזמן זה לניו יורק לרגל המאורע.

תפקיד רה"מ הוא־הוא הקמפיין של לפיד, ומה שמביא באופן הטוב ביותר לידי ביטוי את התפקיד הוא הנושא המדיני, ההתחככות בשועי עולם. לכן מיהרו בסביבתו למלא את הלו"ז בשורה של אירועים מדיניים

גם אנשיו של לפיד, כמו במטותיהם של נתניהו ובני גנץ, סבורים כי הבחירות יוכרעו על קולות "הימין הרך". אותם שני מנדטים של מצביעי ימין שלא מעוניינים בנתניהו. במובן הזה לפיד בחיסרון. גם כי יכולתו להרכיב ממשלה פחותה מזו של גנץ, לפחות נכון לעכשיו במפת הסקרים, וגם כי הוא נחשב שמאלני יותר ועומד כיום בראש מחנה השמאל בישראל. לכן החליט כי צירופה של מיכל שיר לרשימתו בעת הזו יהיה רעיון טוב.

שיר לא עברה אל לפיד בתיווך של סער או בעקבות בקשה שלו. בין לפיד לבין סער אין קשרי אמון או יחסים קרובים. שיר היא שהגיעה ללפיד אחרי שהבינה שאין לה עוד מקום במפלגתה אחרי האיחוד עם גנץ. לפיד יודע שהערך האלקטורלי שלה אפסי, היא אינה מוכרת בציבור וגם ברשימה עצמה לכנסת לא תובלט, ודאי שלא בעשירייה הראשונה. אבל להערכתו צירופה כליכודניקית לשעבר, כאשת ימין, עשוי לסייע לו בטיפוח התדמית שבה הוא מעוניין כעת.

אילוף הסורר

נתניהו לא צריך לחלק את זמנו בין התפקידים. אחרי הכל ראשות האופוזיציה אינו תפקיד כה תובעני, אולם הוא מצא את עצמו בכל זאת חוצה את זמנו בין הפריימריז בליכוד לטיפול בצרות אחרות, אלו עם החרדים.

המשימה המרכזית שלו בשבוע האחרון היתה בעיקר להשתיק את משה גפני. עוד לפני שנפתחה מערכת הבחירות השמיע גפני רינונים שהטרידו מאוד את נתניהו ואנשיו, ומהם השתמע שמחויבותו לגוש הימין התרופפה. כשההתבטאויות נמשכו גם אחרי פיזור הכנסת נכנסה סביבת נתניהו למצב מלחמה. השאלה מה יעשה גפני אחרי הבחירות פחות מעסיקה אותם כרגע, אלא הצורך למנוע אמירות כאלה כעת. לתקוף את גפני ולהרחיק אותו עוד יותר - אי אפשר. לכן היה צריך לשכנע אותו ואת הרבנים הסובבים אותו. למשימה גויסו נתן אשל וזאביק פליישמן, ואף העיתונאי ישראל כהן, פרשן תחנת הרדיו קול ברמה.

השיא היה בפגישת גפני ונתניהו שהתקיימה השבוע. הראשון לא רצה בקיומה ולא את הבין את הצורך הבהול בה. אבל נתניהו התעקש. ביום שני פגש נתניהו את גולדקנופף, יו"ר אגודת ישראל, הפלג החסידי. את גפני פגש רק ביום שלישי. כדי לא לפגוע בו שמרו בלשכת יו"ר האופוזיציה את התמונה מהפגישה עם גולדקנופף יממה שלמה ושחררו אותה רק ביום שלישי, יחד עם זו של גפני. כאילו שתי הפגישות התקיימו באותו יום. המהלך ממחיש את תחושת ההליכה על ביצים בסביבת נתניהו כאשר מדובר בגפני.

המסר שהעביר נתניהו בפגישה הוא חד. ההתבטאויות על כך שאפשר לשבת בממשלה אחרת פוגעות הן ביהדות התורה והן במחנה הימין. יש שני מנדטים שמעדיפים ללכת עם גנץ ולא איתי, אמר נתניהו, אבל הם ייאלצו להצביע לליכוד בלית ברירה אם יבינו שהאפשרות היחידה של גנץ להיות ראש ממשלה זו הליכה עם רע"מ והרשימה המשותפת. זו אפשרות שמרתיעה אותם הרבה יותר. גנץ, הוסיף נתניהו, מבין את זה ולכן מקפיד לומר שהוא הולך עם החרדים. היינו יכולים להפריך את זה בקלות, אלמלא העובדה שהאפשרות שהחרדים ילכו עם גנץ נשמעת גם על ידי החרדים עצמם, אמר נתניהו וכיוון ישירות לאיש שישב מולו.

בפגישה הזהיר נתניהו את גפני גם מפני פילוג בין דגל התורה ואגודת ישראל, ואמר שאחת המפלגות עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה. נתניהו הציג לגפני סקרים ומחקרים שהונחו בפניו באחרונה, ומהם עולה כי יהדות התורה עשויה לאבד מנדט אם לא תהיה נחרצת בהשתייכותה לגוש הימין. עוד עולה מהם כי יהדות התורה יכולה לגדול במנדט ממצבה הנוכחי, אם תהיה היענות מקסימלית של 81 אחוזי הצבעה בקרב תומכיה (שיעור הצבעה רגיל למפלגה זו). מהנתונים עולה כי כ־30 אלף איש מתומכי יהדות התורה לא באו להצביע בבחירות האחרונות (וכן באו בבחירות שלפניהן) וכי בשנה האחרונה גדל מספר המצביעים בגידול טבעי בעוד 17 אלף נוספים.

ההצלחה של נתניהו השבוע היתה כבירה. גולדקנופף ודרעי הצהירו שילכו רק עם נתניהו וגוש הימין, וגם הספינה של גפני החלה לזוז בכיוון. להערכת סביבת נתניהו, גפני לא ישמיע אמירות כאלה בשבועות הקרובים, אבל הם יודעים שאצלו צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק.

המוטיבציה של גפני אחרת. הוא רואה ביציאה לדרך העצמאית שהוא מוביל, המנותקת מלפיתת גוש הימין, כבעלת פוטנציאל אלקטורלי ולא להיפך, שבפעילים נכנסה באחרונה גאוות יחידה שמעוררת את השטח. הבעיה שזה קורה רק אצל הפלג שלו - הליטאי. החסידים רוצים את נתניהו. כמו הש"סניקים.

גפני עם בטן מלאה על נתניהו, וזה התגבר דווקא בשנה האחרונה, בישיבתם המשותפת באופוזיציה. הממשלה האחרונה אמנם עשתה זאת מאילוצים פוליטיים, אבל היתה משוחררת יותר. כל שר יכול היה לשלוט בענייני משרדו באין מפריע. הפוך לגמרי משלטון נתניהו. בדגל התורה הבינו בחודשים האחרונים שהנאמנות לנתניהו חנקה אותם. עכשיו הם רוצים להשתחרר. לא בטוח שיצליחו באופן מלא.

לא תוכנית כבקשתך

החלק השני בסדר יומו של נתניהו עסק בפריימריז בליכוד. להערכתו, הרשימה לכנסת יכולה להוריד או לעלות את הליכוד בעד כשני מנדטים. תחילה חשב להתערב יותר. הוא ריטווט ציוץ עם ראיון וידאו של גילה גמליאל וגם הספיק לצלם סרטון משותף עם גלית דיסטל אטבריאן, אבל אז הפסיק. מבול הפניות שקיבל, הבכי והצעקות, של אלה שרצו גם הם תמיכה פומבית, הבהירו לו שכדאי לו לעצור את זה תיכף ומייד.

נכון לעכשיו היחיד שנתניהו מסייע לו ומרים טלפונים לפעילים מרכזיים בבקשה לדאוג לו הוא בועז ביסמוט. הקרב הפוליטי שעורך "ישראל היום" לשעבר לקח על עצמו בניסיון להיכנס לכנסת לא קל.

הוא מתמודד ברשימה הארצית, המקום שבו מתמודדים השרים לשעבר וחברי הכנסת המכהנים. כל אחד מהם מקבל מהמדינה 350 אלף שקלים להתמודדות. דפוס ההצבעה הליכודי מעדיף את הח"כים המכהנים על פני מועמדים חדשים. להתברג כמועמד חיצוני לסיעה ברשימת ההצבעה שבה ניתן לסמן רק 12 מועמדים, היא משימה קשה על גבול הבלתי אפשרית.

למרות החלטתו שלא להביע תמיכה גלויה, לצלם סרטונים משותפים או להרים בשיתופים ובלייקים ברשתות, סימן נתניהו בקווים כלליים את רצונותיו לרשימה. ימניים מובהקים, ללא צרחנים וללא חשודים בעריקה עתידית. במילים אחרות: יריב לוין, אמיר אוחנה, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, צחי הנגבי, גלית דיסטל, אלי כהן יואב קיש ושלמה קרעי בפנים. מחוץ לעשירייה היה נתניהו רוצה לראות את דוד אמסלם, מאי גולן, מירי רגב, דוד ביטן, יולי אדלשטיין וכמובן ניר ברקת.

אבל היכולת של נתניהו מוגבלת. כמה מאלה שהיה רוצה לראות מורחקים מהרשימה, יתברגו במקומות גבוהים. זה המצב גם במחוזות. בדרום מתקוטטים ליאור קצב ושמעון בוקר, שניהם נאמנים לנתניהו, ומי שעשוי לנצח שם הוא דווקא שלום דנינו, הנחשב מקורב לגדעון סער ואף נתמך על ידיו מאחורי הקלעים.

על המועמדים למשבצת תל אביב כבר דובר רבות וגם על ניסיונו של נתניהו לחסום את מועמדותו של דודו לניאדו, בין השאר באמצעות התרגיל הכושל להציב את מועמדותו של יועצו יונתן אוריך.
יממה לפני הפריימריז בליכוד יתקיימו הבחירות לרשימת העבודה. ההתעניינות בבחירות אלה מקורה בעיקר באינרציה. עשרות שנים של מסורת דמוקרטית במפלגה עם עשרות מנדטים, הפכו לאזכור שולי כלפי מפלגה אזוטרית.

על פי הסקרים, תכניס מפלגת העבודה לכנסת הבאה לכל היותר שלושה גברים ושלוש נשים. הקרב המעניין לקראת הפריימריז נמצא בזירה הגברית. לפחות ח"כ מכהן אחד לא יהיה בכנסת הבאה מבין ארבעת הנוכחיים: עמר בר־לב, רם שפע, גלעד קריב ונחמן שי (שאינו ח"כ אך משמש שר). למעשה, יש סיכויים לא מבוטלים ששניים ימצאו את עצמם בחוץ. מועמדותו של יאיר (יא־יא) פינק מדירה לא מעט שינה. הוא נחשב מועמד חזק שעשוי להביס ח"כ או שניים ולהתברג לפניהם ברשימה. מה הפלא שהוא נמצא בראש רשימת החיסול של חברי הכנסת?

בצד השני יש, מלבד העומדת בראש, ארבע נשים: נעמה לזימי, אפרת רייטן, אמילי מואטי ואבתיסאם מראענה. הקרב בצמרת הוא בין רייטן ללזימי. אין מועמדת חיצונית שמאיימת על הח"כיות המכהנות.

מנתניהו נמסר בתגובה: "כל הפרסומים בתקשורת על כך שראש הממשלה לשעבר נתניהו 'מסמן' חברי כנסת של הליכוד כדי להוציאם מהרשימה או לפגוע בסיכוייהם להיבחר, או תומך במועמד כזה או אחר - הם שקר מוחלט וניסיון לסכסך ולחבל בפריימריז שיתקיימו ביום רביעי הבא. ראש הממשלה נתניהו מכבד ומוקיר את כל חברי הכנסת של הליכוד, הוא אינו מתערב בפריימריז ומאחל לכולם בהצלחה".