"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בין אודסה לאשדוד: "הקול הרוסי" יכריע
המלחמה באוקראינה לא צפויה לשחק תפקיד בקרב העולים • 80% מהם מצביעים מסורתית לימין, אך "בפוליטיקה, כמו באהבה, צריך לחזר"
נתניהו בכנס בוחרים ליוצאי חבר העמים (ארכיון) | צילום: רוני שפיצר
בשישי ב"ישראל השבוע"

בין אודסה לאשדוד: "הקול הרוסי" יכריע

המלחמה באוקראינה לא צפויה לשחק תפקיד בקרב העולים • 80% מהם מצביעים מסורתית לימין, אך "בפוליטיקה, כמו באהבה, צריך לחזר"

אריאל בולשטיין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כ-2,000 קילומטרים מפרידים בין רחוב הציונות באשדוד לבין אזורי הקרבות באוקראינה. אך די במבט חטוף באחד מרבי הקומות שברחוב הזה כדי להבין שעל אף המרחק, המלחמה שמתנהלת בין רוסיה לאוקראינה אינה משאירה רבים מהישראלים שעלו ממדינות בריה"מ לשעבר אדישים.

הבוחרים - פרויקט מיוחד ב"ישראל השבוע"

>>לכתבה הראשונה בסדרה: מה יעשו הצעירים בבני ברק?<<

חזית הבניין מציגה תצוגת תכלית אופיינית: חמישה דגלי אוקראינה, בצמידות לדגלי ישראל, בקומות השונות, וביניהן מונף לו בקומה שבאמצע דגל רוסיה בודד.

מתמטיקת הדגלים הזאת יכולה להיראות כקוריוז, אך לא בשנת בחירות. ככל שמועד ההליכה אל הקלפי יתקרב, כך קרב הדגלים הלוהט במרפסות עשוי להדהד בזירה הפוליטית הישראלית. האם המלחמה באוקראינה תהפוך לסוגיה מרכזית עבור העולים בבואם להחליט לאיזו מפלגה לתת את קולם? זאת לא השערה מופרכת: מצביעים לא מעטים כבר מדווחים שהתאכזבו מהמפלגות שהצביעו להן בעבר, דווקא בשל הגמגום וחוסר המעש בנושא האוקראיני.

ויאצ'סלב פלדמן, יו"ר עמותת "חברים ישראלים של אוקראינה", משוכנע שלאירועים באוקראינה תהיה השלכה על ההעדפות האלקטורליות של אזרחי ישראל, שנולדו בה וביתר הרפובליקות של בריה"מ לשעבר. הוא מספר שאלפים מקפידים לעקוב אחרי התגובות של הפוליטיקאים למלחמה, כדי להחליט למי להצביע ב־1 בנובמבר.

לא כולם שותפים לדעתו של פלדמן. אבנר קורין, עורך אתר החדשות המוביל בשפה הרוסית haifaru.co.il, מסכים שהנושא האוקראיני זוכה להתעניינות חסרת תקדים בקרב דוברי הרוסית בארץ, אבל מזהיר שאין לגזור מכך השלכות מיידיות על דפוסי ההצבעה.

לדבריו, יש הבדל עצום בין העולים הוותיקים, שהחלטתם נובעת מענייני ליבה פנים־ישראליים, לבין העולים "הטריים", שהגיעו בשנים האחרונות לפני הפלישה הרוסית, ומייד לאחריה, ובתודעתם עדיין חיים את הבעיות של ארץ המוצא.

לצד זאת, מתבשלות ב"רחוב הרוסי" כמה רשימות סקטוריאליות חדשות. אחת מהן, "כוח אזרחי" שמה, מתבססת על מצביעים דוברי רוסית, אך מבקשת לחולל במדינה שיפוץ כלל־ישראלי.

ואם בעניין ימין־שמאל עסקינן, הרי כ־80 אחוזים מכלל עולי בריה"מ עדיין מגדירים את עצמם כימין, ובה בעת מלינים על הימין שאינו מעריך זאת ואינו מציב ברשימות את נציגיהם. בוריס מאשדוד מספק לפער בין אידיאולוגיה להצבעה הסבר צבעוני: "מפלגות הימין חושבות שאנחנו תמיד בכיס שלהן, קצת כמו גבר שבטוח כי אישה שמחבבת אותו תמיד תהיה לצידו. אבל בפוליטיקה, כמו באהבה, צריך לחזר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...