המבחן הראשון של לפיד: לאחר שרה"מ החליפי יהפוך לראש הממשלה בפועל וישמש בתפקיד ראש ממשלת המעבר, המבחן הראשון שלו יהיה ביקור ביידן, לאור המחלוקות עם ארה"ב בנוגע למעמד ירושלים וסוגיית הגרעין.
לאחר מבחן ביידן ייכנס לפיד בכל הכוח למערכת בחירות, שם יהיה לו אתגר לא פשוט: להחזיר את מצביעי השמאל־מרכז "הביתה" ליש עתיד. ההערכה היא כי לפיד ינסה באמצעות תפקידו לזכות באמון כלל חברי המרכז־שמאל, שעד כה היה מסויג ממנהיגותו ולא העניק לו את מספר המנדטים שהעניק למפלגות שהתמודדו נגד נתניהו כמו ציפי לבני, יצחק הרצוג ובני גנץ.
"איפה הכסף?"
כבר בשנת 2010 החל להתקשר שמו של יאיר לפיד, אז מגיש אולפן שישי ובעל טור במגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", כמי שמתכוון להיכנס לפוליטיקה.
לפיד הכחיש אז את כוונתו ואף הבהיר למנהליו בחברת החדשות כי במידה שיחליט לעשות זאת ייתן התרעה של חצי שנה לפני כן.
בינואר 2012 החליט סופית והודיע על כניסתו לפוליטיקה, את זאת עשה באמצעות טורו הקבוע ב"7 ימים" במאמר שהסביר את החלטתו ואת האג'נדה המרכזית שבכוונתו לייצג, תחת הכותרת "איפה הכסף?".
שלושה חודשים אחר כך, באפריל, רשם לפיד את מפלגתו "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד", וקבע בתקנונה כי לא ניתן להחליף את יו"ר המפלגה לפחות עד לתום כהונתה של הכנסת ה־20, מועד שהוארך עוד כמה פעמים. בפועל, לא נערכו בחירות לראשות המפלגה מיום היווסדה ועד היום.
בתקנון המפלגה, שנעדר כל סממנים דמוקרטיים, נאמר עוד כי יו"ר המפלגה הוא שממנה את רשימת מועמדיה לכנסת וכן מנהל את המו"מ הפוליטי בשמה.
לפיד כינה את מפלגתו "מפלגת מרכז", אך עם זאת בנושאים מרכזיים כמו ממשל ודמוקרטיה, תהליכים מדיניים ויחסי חוץ, מתנהלת יש עתיד כמפלגת שמאל. כיום עומד לפיד בראש גוש מחנה השמאל בישראל, ומועמד מטעמו לראשות הממשלה.
בינואר 2013 נבחר לראשונה לכנסת בראש מפלגת יש עתיד, שקיבלה 19 מנדטים. בזכות "ברית האחים" שלו ושל יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, שנבחר גם הוא לראשונה לכנסת באותו זמן, נכנסו השניים לקואליציה בראשות נתניהו.
על אף שאלתו הידועה במאמר כניסתו לפוליטיקה "איפה הכסף", סירב לפיד להתמנות לשר האוצר ודרש את תיק החוץ. רק לאחר שהובהר לו כי סירובו גורם לו נזק פוליטי ותדמיתי, נאלץ להסכים להתמנות לתפקיד שר האוצר. אחד הדברים שעמדו לו לרועץ היה משפט שאמר במהלך ראיון כשעוד הגיש את התוכנית האישית שלו בערוץ 2, כי הוא אינו מבין דבר וחצי דבר בכלכלה.
החרם על החרדים
לפיד סירב לצירוף הסיעות החרדיות לקואליציה ואילץ את נתניהו להותיר אותן באופוזיציה בניגוד לרצונו. את זאת עשה לפיד אחרי שדחה קריאות בתקשורת שדרשו ממנו לנסות להרכיב ממשלה באמצעות המפלגות הערביות, שתחסום את נתניהו. לפיד דחה זאת ואמר שלא יקים ממשלה "עם הזועביז". עוד אמר ש"נתניהו ניצח, וצריך לכבד את הכרעת העם".
במהלך תקופת כהונתו סנט בנציגים החרדים לא מעט מעל במת הכנסת ובראיונות בתקשורת. כשר אוצר ספג לפיד לא מעט ביקורת על היעדר המקצועיות ועל כך שניהל את קופת המדינה באופן כושל. לקראת תום כהונתו במשרד ניסה לקדם בכל כוחו את אחת התוכניות הגרנדיוזיות והכושלות ביותר בנושא הפחתת מחירי הדיור, תוכנית מע"מ אפס, שספגה ביקורת עזה מבכירי הכלכלנים בישראל והביאה להתפטרותו במחאה של הכלכלן הראשי של המשרד מיכאל שראל ומתקפה קשה מנגידת בנק ישראל קרנית פלוג.
מהבחינה המדינית התגלה לפיד כאיש שמאל לכל דבר במהלך אותה קדנציה, כאשר תבע פעם אחר פעם מנתניהו שלא לאשר בנייה בהתנחלויות. את זאת עשה יחד עם יו"ר התנועה ציפי לבני, שהייתה גם היא שרה בממשלה, ושניהם היוו יחד את "האגף השמאלי" בה. שניהם פוטרו יחד על ידי נתניהו ב־4 בדצמבר 2014.
אחרי בחירות 2015 סירב לפיד לנהל מו"מ עם נתניהו על הצטרפות לממשלתו, ונותר חבר אופוזיציה. מפלגתו נחלשה אז ל־11 מנדטים. כחבר כנסת מן המניין התגלה לפיד כפוליטיקאי עצלן למדי, הממעט להופיע לדיונים במליאה ובוועדות הכנסת בהן הוא חבר. הוא אף נקנס על כך בידי ועדת האתיקה. מפלגתו נקנסה על כך שהשתמשה בבסיס הנתונים של ארגון ניצולי השואה, אותו קיבל לפיד, לבקשתו, מיו"ר הארגון קולט אביטל.
גם כראש הממשלה החליפי בכנסת הנוכחית התגלה לפיד כמי שלא אוהב לעבוד במיוחד. הוא נעדר בקביעות מדיוני קבינט הקורונה, והמשיך בהיעדרות גם לאחר שנמתחה עליו ביקורת ציבורית על כך. לפיד משמש עד מרכזי מטעם התביעה במשפט נתניהו.
כחול, לבן ומפורק
לקראת הבחירות לכנסת ה־21 בשנת 2019, ולאחר מו"מ ארוך וממושך, חתם לפיד עם בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל, הסכם על ריצה משותפת בבחירות תחת הרשימה "כחול לבן". בהמשך הצטרפו אליהם יו"ר מפלגת תל"ם בוגי יעלון והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. המפלגה קיבלה בבחירות 33 מנדטים. גם בבחירות סבב ב', בדצמבר אותה שנה, קיבלה כחול לבן 33 מנדטים. לאחר בחירות סבב ג', ב־2020, בעקבות החלטתו של גנץ לנהל מו"מ עם נתניהו, התפרקה כחול לבן ולפיד הפך ליו"ר האופוזיציה.
במהלך הזמן שבו כיהנה ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ הרבה לפיד לתקוף את נתניהו בחריפות. הוא קרא לו "מנותק" ו"מושחת", התנגד לעקרון החילופים, לחוק הנורבגי החלקי, שאותו כינה "חוק הג'ובים", למספר השרים הגבוה, וטען כי הממשלה לא לגיטימית כשהעבירה את חוקי הקורונה.
בבחירות לכנסת ה־24 השיגה יש עתיד 17 מנדטים והייתה המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. אחרי כישלון נתניהו להרכיב קואליציה קיבל לפיד מנשיא המדינה את המנדט. ביום האחרון שעמד לרשותו הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה שבה שותפים ימינה, יש עתיד, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, העבודה, כחול לבן, מרצ ורע"מ. בהסכמים הקואליציוניים עם ימינה נאמר כי נפתלי בנט יהיה ראש הממשלה ראשון ולפיד יתמנה לראש הממשלה החליפי ולשר החוץ. בעקבות ההסכמים, מאחר שפיזור הכנסת נעשה בהסכמה, הסכים בנט כי לפיד יתמנה לראש ממשלת המעבר עד לכינון ממשלה חדשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו