"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

יוזמה באופוזיציה: המהלך נגד רפורמת הכשרות של כהנא

לפי הצעת החוק שהגיש אופיר סופר, רב מקומי יוכל לספק שירותי כשרות רק במקום פעילותו או במקום מטעם הרבנות הראשית • מטרת המהלך: לחזק משמעותית את כוחה של הרבנות

,עודכן
0השמעה
רשת קפה גרג תצטרך למצוא ספק חלופי או שתאבד את הכשרות (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

באופוזיציה מנצלים את רגעיה האחרונים של הכנסת על מנת לנסות ולפרק את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר של הממשלה הקורסת - רפורמת הכשרות של סגן שר הדתות מתן כהנא. מטרת יוזם הצעת החוק לתיקון רפורמת הכשרות, ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) היא לא לאשר אותה כרגע, אלא להכניס אותה להסכם קואליציוני עתידי במידה שתוקם ממשלת ימין בכנסת הנוכחית או לאחר הבחירות, אם הימין יגיע לרוב של 61.

במסגרת הרפורמה, שהוצגה לפני כשנה, ביקש כהנא להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור ולאפשר פתיחת תאגידי כשרות שיספקו את שירותי הכשרות לבתי העסק. מתנגדי החוק, ובהם הרבנות הראשית עצמה, טענו כי מדובר ברפורמה שתגרום לפגיעה אנושה בצרכני הכשרות ותגביר את ההונאות בתחום. חרף ההתנגדות החוק אושר בכנסת. כבר עתה מותר לכל מועצה דתית לספק כשרות בכל מקום שתרצה בישראל, ובתחילת ינואר 2023 יוכלו על פי החוק לפעול תאגידי כשרות.

מטרת החוק של כהנא: "לאפשר פתיחת תאגידי כשרות",צילום: אורן בן חקון

חיזוק כוחה של הרבנות

בהצעת החוק שהגיש ח"כ סופר, הוא מחזק מהותית את כוחה של הרבנות הראשית לעומת המצב הקיים לאחר אישור הרפורמה. בין היתר הוא מציע כי רב מקומי יוכל לספק שירותי כשרות רק במקום פעילותו או במקום שמועצת הרבנות הראשית תמנה אותו, ותבוטל האפשרות לשלושה רבני ערים להקים תקן כשרות מתחרה לרבנות הראשית, כפי שאושר ברפורמה. כמו כן, תוקם ועדת תקן כשרות שתוכפף למועצת הרבנות הראשית והממונה על הכשרות יהיה כפוף למועצת הרבנות הראשית.

גופי כשרות פרטיים יוכלו לפעול רק כתוספת לרבנות המקומית ועמידה בתקן הכשרות, ולא יפעלו כמתחרים לרבנות הראשית, והונאה בכשרות תיחשב על פי דין תורה, כפי שהיה טרם תיקון החוק. נושא נוסף שמוצע הוא ששר הדתות יקים חברה ממשלתית לכשרות, זאת על מנת לנתק בין משגיח למושגח, כפי שקורה היום, אך לשמור על השליטה במדינה - וברבנות.

ח"כ סופר יוזם: "הרבנות הראשית תקים ועדת תקן כשרות",צילום: אורן בן חקון

ח"כ אופיר סופר הוסיף: "העניין המרכזי בהצעת חוק הוא שמדינת ישראל לוקחת אחריות על הכשרות מרמת המשגיח, שיהיו לו תנאים סוציאליים מלאים, ועד הרבנות הראשית לישראל, שתקים ועדת תקן כשרות בכמה רמות כשרות".

ארגון "כושרות" בירך על המהלך: "החוק החדש של ח"כ אופיר סופר לוקח אחריות על הכשרות ומוביל את מדינת ישראל למערכת כשרות טובה, איכותית ושקופה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר