על רקע חוסר היציבות הפוליטית, כמה וכמה ראשי מפלגות ודמויות מפתח יכולים במעשיהם להכריע אם הקואליציה תשרוד, תוקם ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית או שמא ישראל תמצא את עצמה שוב בבחירות.
כמו בפוליטיקה, לכל שחקן מפתח יש מספר חלופות - חלק מהן אישיות יותר, ואחרות מותאמות יותר לציבור הבוחרים שלו. "ישראל היום" עושה סדר בבלאגן.
ניר אורבך - לשמור על האינטרסים
לאחר ימים ארוכים של התלבטויות, אורבך עשה צעד משמעותי ופרש מהקואליציה. האינטרס המובהק של אורבך הוא הקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית יחד עם גוש נתניהו, ימינה ותקווה חדשה.
כדי לקדם זאת הוא מוכן לתמוך בפיזור הכנסת, על מנת להפעיל לחץ על סער ועל בנט להסכים למו"מ עם האופוזיציה.
מנגד, אורבך אינו רוצה להיות הדמות שחתומה על גרירת ישראל לבחירות והוא חושש מכך שהליכוד מוביל לשם.
כמו כן, גם המחויבות לבנט ולשקד משחקת תפקיד - אם אורבך יצביע בקריאה שלישית לפיזור הכנסת הוא ימליך את לפיד לראשות ממשלת מעבר, מהלך שיפגע באורבך ברמה האישית מול בנט. הוא גם אינו רוצה להיות חתום על כך מתוך שיקולים ימניים.
איילת שקד - רצתה לפעול ראשונה
האינטרס הבולט אצל שקד הוא העובדה שהיא מעוניינת למנוע הליכה לבחירות ולמצות את כל האפשרויות. שקד מנסה להציל את הממשלה הקיימת, אך גם מודעת לאפשרות שהקואליציה תתפרק. במקרה כזה, שקד תפעל להקמת ממשלת ימין בכנסת הנוכחית יחד עם אורבך. גם קארה יצטרף אליה, אך הקושי הגדול הוא מול בנט וסער, שלא מוכנים להעניק לנתניהו פרס בדמות ראשות הממשלה.
האינטרס המובהק של שקד היה לפרק ראשונה את הממשלה, לחזור בתשואות רמות לימין, ולא לאפשר לסילמן ולאורבך להיות אלה שעושים זאת. אך ככל הנראה השותפות רבת השנים עם בנט, האמונה בכך שהממשלה צריכה להמשיך לפעול וחוסר הרצון ללכת לבחירות על מנת לקבל שריון לבד בליכוד - גברו על כך.
נפתלי בנט - לנהל קמפיין כרה"מ
האינטרס המובהק של בנט הוא לשמור על הממשלה ולשרוד כמה שיותר בתפקיד ראש הממשלה. כמו כן, אם הולכים לבחירות, בנט ירצה לבנות קמפיין של ימינה במסגרת ראש ממשלת מעבר. על כן, הוא יידרש למנוע מאורבך להצביע בעד פיזור הכנסת כדי שאחד מחברי הגוש של לפיד - זועבי או גנאים - הם שיפזרו את הכנסת בקריאה שלישית.
יאיר לפיד - יכול לצבור הישגים
בניגוד לבנט, המצב של לפיד טוב יותר. במצב המורכב שנוצר הוא כנראה ירוויח. מצד אחד, כל עת שהוא מצליח להחזיק את הממשלה, הוא גם מתחזק בסקרים וגם יכול לצבור הישגים נוספים למפלגתו מול הציבור; מצד שני, ללפיד יש אינטרס מובנה, משום שאם הממשלה תתפרק הדבר ייעשה על ידי אורבך, וכך הוא למעשה ייכנס ללשכת ראש הממשלה מוקדם משציפה.
אם לא תהיה הכרעה במערכת הבחירות הקרובה, לפיד יכול למצוא את עצמו גם שנה כראש ממשלת מעבר, כך שלכאורה אין לו אינטרס למנוע מאורבך להצביע על פיזור הכנסת - אך בכל זאת לפיד פועל לשמור על הממשלה. התרחיש הכי נורא מבחינת לפיד הוא הקמת ממשלת ימין בכנסת הנוכחית של נתניהו.
בני גנץ - הפופולריות עלתה
הלך הרוח המרכזי שמוביל את גנץ מאז איבד את תפקיד רה"מ בגלל נתניהו, הוא העובדה שהוא צריך להנהיג את מדינת ישראל ושהוא מתאים לכך יותר מבנט ומלפיד. האינטרס של בוחרי כחול לבן הוא לשמר את הממשלה, ועל כן בכחול לבן לא יפרקו אותה.
מנגד, בקרב על הובלת גוש המרכז־שמאל יש לגנץ אינטרס מובהק למנוע מלפיד לכהן כראש ממשלת מעבר ולמעשה להכתיר אותו כמנהיג המחנה, אם אורבך אכן יפרק את הקואליציה. יתר על כן, גנץ מרגיש שיש לו לגיטימציה מהמחנה החרדי לשתף פעולה עם האופוזיציה ולכהן כרה"מ בממשלה חלופית בכנסת - אך חלון הזדמנויות זה נסגר, וכעת בליכוד לא יסכימו לאף קונסטלציה, למעט נתניהו בראשות ממשלה ללא פריטטיות וללא רוטציה.
כמו כן, תרחיש של בחירות אינו פוגע בגנץ. הפופולריות שלו בציבור עלתה, והוא עדייין נחשב לדמות אשר פוסלת פחות את נתניהו ויכולה לשמש לשון מאזניים בבחירות הבאות. במצב כזה, גנץ למוד הניסיון ידרוש לכהן כראש ממשלה ראשון.
מנסור עבאס - לא לתת תמונת ניצחון
האינטרס המובהק של עבאס הוא שמירה על הממשלה בכל כוחו. הכניסה של רע"מ לקואליציה היא מהלך שחתום על שמו של עבאס והוא נחשב היסטורי. עבאס נאבק במשפט של אורבך "הניסוי נכשל", כדי להוכיח לחברה הערבית שהשותפות הקואליציונית שחתומה על רע"מ היתה צעד נכון שהביא הישגים. עבאס בעיקר אינו מוכן לתת תמונת ניצחון לרשימה המשותפת, שתוקפת את הצטרפותו לקואליציה בחברה הערבית, ואם זו תתפרק היא תמשיך לתקוף אותו על כך גם בבחירות.
אחמד טיבי - יפזרו את הכנסת רק לשם בחירות
בפני אחמד טיבי ניצבת דילמה אכזרית: מחד גיסא, האינטרס המובהק שלו הוא לפגוע ביריב הפוליטי המושבע מנסור עבאס, שאותו הוא תוקף במשך שנה על כניסה לקואליציה; מאידך גיסא, טיבי יודע כי אם יתמוך בפיזור הכנסת הוא עלול להסתכן בכך שנתניהו וסמוטריץ' יקימו ממשלת ימין שתהיה הרבה פחות נוחה לחברה הערבית מאשר הממשלה הנוכחית. ההערכה בליכוד היא שברשימה המשותפת לא ייתנו יד לפיזור הכנסת, אם יחששו שמדובר רק בהפעלת מנוף לחץ להקמת ממשלת ימין חלופית. במשותפת יקדמו פיזור כנסת רק לטובת בחירות.
בנימין נתניהו - תרחיש הבחירות ריאלי מכולם
האינטרס המובהק של נתניהו הוא הקמת ממשלת ימין בכנסת הנוכחית מבלי להסתכן בבחירות. מנגד, לנתניהו יש גם אינטרס לצאת לבחירות בניסיון למחוק את תקווה חדשה וימינה, במטרה להקים ממשלת ימין הומוגנית בראשותו, בלי הצורך לתת תשלום ליריביו הפוליטיים. נראה כי התרחיש לבחירות הוא הריאלי מכולם.
גדעון סער - יעד לא ברור
האינטרס המובהק של סער הוא לשמור על קיומה של הממשלה, מתוך רצון לצבור הישגים לתקווה חדשה וכן להשאיר את נתניהו רחוק מהחיים הפוליטיים. שאלת סער לא ברורה: מצד אחד, סער מסרב בתוקף לנהל מו"מ עם הליכוד על הקמת ממשלה חלופית בכנסת. הוא נלחם בניסיונות של הליכוד לשחוק אותו בסקרים בשל תדרוכים על מו"מ עם סער, שמרחיקים את מצביעי "רק לא ביבי"; מצד שני, סער אינו מתרומם בסקרים, ומציאות של בחירות פוגעת בו לא פחות משיתוף פעולה עם נתניהו.
