בפתחה של סערה פוליטית: "אמנת איסטנבול תפרק מהיסוד את מוסד המשפחה בישראל"

שר המשפטים מתכוון לחתום על האמנה שעניינה המוצהר הוא מניעת אלימות נגד נשים או בתוך המשפחה • ד"ר יונה שרקי, מומחה למשפט בינלאומי: "הצטרפות לאמנה תעביר את השליטה בישראל לפיקוח גורמים על-מדינתיים זרים" • ח"כ קטי שטרית: "מהלך פזיז של אימוץ עולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני"

גדעון סער, צילום: גדעון מרקוביץ'

האם ישראל צריכה להצטרף ל"אמנת איסטנבול"? שר המשפטים, גדעון סער, מתכוון לחתום בשבועות הקרובים על האמנה שעניינה המוצהר הוא מניעת אלימות נגד נשים או בתוך המשפחה, בהמשך לפעילות ארוכת השנים לקידום זכויות נשים. אלא שגורמים בימין הפוליטי והחוץ-פרלמנטרי מזהירים כי הצעד יכפה על ישראל מדיניות הגירה מרחיבה ומסוכנת, וכי חלק מסעיפי האמנה אף מתנגשים עם ההלכה והיהדות.

על פי נייר עמדה שחובר במרכז למדיניות הגירה ישראלית, "פרק 7 לאמנה שכותרתו 'הגירה ומקלט' יוצר התערבות בוטה בעיקרון האוטונומיה החקיקתית והשלטונית של מדינת ישראל. משכך, הצטרפות מדינת ישראל לאמנה כלשונה, תהווה מעין רפורמה עקיפה של מדיניות ההגירה של ישראל, ותעביר את השליטה בה לפיקוח גורמים על-מדינתיים זרים".

מחבר המסמך, ד"ר יונה שרקי, מומחה למשפט בינלאומי, מסביר כי משמעותה המעשית של האמנה היא התחייבות אפריורי של מדינת ישראל לקלוט בארץ כל אישה בעולם אשר טוענת כי נפגעה מאלימות, וכן התחייבות שלא להוציא מהארץ את מי שטוענת כי היא עלולה להיפגע מאלימות כזו, אם תחזור למדינה שממנה באה.

נייר העמדה מזהיר גם מפני הסעיף שבו נאמר כי "הצדדים ינקטו צעדים... במגמה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות וכל נוהג אחר המבוססים על רעיון נחיתות הנשים, או תפקידים סטריאוטיפיים לנשים ולגברים". לדברי שרקי, "מרכיבים אלה כלל אינם תואמים את אופייה של החברה הישראלית. סוגיית המגדר מקבלת במסגרת האמנה תפנית אולטרה-ליבראלית, המתנגשת חזיתית עם התפיסות הדתיות, התרבותיות והמסורתיות של מגזרים שלמים בחברה הישראלית".

במשרד המשפטים, לעומת זאת, דחו את הביקורת של מתנגדי האמנה. במשרד טוענים כי יש אפשרות להבהיר לועדה את עמדת ישראל בנוגע לסעיפים מסויימים באמנה. מדובר בהצהרה שמגישה המדינה, שבה היא מבקשת לתת פרשנות או הבהרה לגבי האופן שבו היא מתכוונת ליישם הוראות מסוימות באמנה. עם זאת, בתשובת המשרד הובהר כי מדינות חברות יכולות להתנגד להצהרה פרשנית שהוגשה ולטעון כי היא עולה לכדי הסתייגות אסורה לפי האמנה, ובמקרה כזה ההצהרה לא תחול ביחסים שבין המדינה המצהירה למדינה המתנגדת.  

לטענתם "אמנת איסטנבול מהווה כלי מכונן להתמודדות עם התופעה של אלימות מגדרית. הצטרפותה של ישראל לאמנה תאפשר לחזק את הכלים הקיימים ולפתח כלים נוספים במסגרת המאבק למיגור אלימות מגדרית. למשל, מכוח האמנה יפעל גוף מתאם במשרד הרווחה אשר ירכז את המאבק באלימות נגד נשים ונערות ויאסוף נתונים באופן מתכלל. בנוסף, האמנה קוראת להקמת מנגנון לשיתוף פעולה וחילופי מידע למניעת עבירות פליליות המנויות באמנה ולהבטחת הגנה מנזק מיידי לקורבנות. כמו כן, האמנה מסדירה פיתוח של כלים נדרשים למניעת אלימות נגד נשים, לאספקת שירותים טיפוליים לגברים אלימים, ולהגנה רחבה על קורבנות אלימות. לבסוף, האמנה קובעת מנגנוני פיקוח ובקרה בתחום המאבק באלימות נגד נשים. מעבר לכל אלה, במישור המדיני, הצטרפות לאמנות של מועצת אירופה מחזקת את דמותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה איתנה הפועלת בתחום מיגור האלימות נגד נשים ונערות".

עוד טוענים במשרד המשפטים כי הביקורת נגד הסעיפים שפותחים לכאורה פתח להתערבות במסורות ובמנהגים דתיים משוללת יסוד, מאחר שישראל כבר חתומה על אמנות קודמות שבהן מופיעים ניסוחים דומים והניסיון מראה שבתי המשפט נמנעים מלהסתמך עליהן כדי להתערב בנושאים רגישים אלה, ומתייחסים ברצינות יתרה להסתייגויות ולהצהרות הפרשניות של המדינה.

"עולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני"

במערכת הפוליטית דוחים את ההרגעות מכיוונם של אנשי משרד המשפטים. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) אמרה ל"ישראל היום" כי "אישור אמנת איסטנבול הוא מהלך פזיז שיפרק מהיסוד את מוסד המשפחה, באמצעות אימוץ עולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני. האמנה פוגעת בריבונות הכנסת. היא תכלול בחומרי הלימוד את תפיסת העולם הפרוגרסיבית הקיצונית, שלפיה אין שום הבדל בין נשים לגברים. זו תפיסת עולם שיוצרת בלבול ומבוכה בקרב ילדים ונוער, ואינה תואמת את המציאות האובייקטיבית".

עוד אמרה שטרית כי "אמנה מסוכנת זו תפתח את שערי המדינה לכל אישה בעולם שתטען שהיא נרדפת על רקע 'אלימות מגדרית'. מושג עמום זה ישרת את מערכת המשפט, שהוכיחה שפריצת גבולות המדינה ושמירה על יהדותה אינם בראש מעייניה. אין שום סיבה בעולם להכניס את מדינת ישראל למיטה חולה זו".

ביום רביעי הקרוב יערוך המשפטן ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) כנס במשכן הכנסת נגד ההצטרפות לאמנה. "לכאורה", אמר רוטמן ל"ישראל היום", "מדובר באמנה למאבק באלימות נגד נשים - נושא שכולנו תומכים בו ולכן כל מי שמעז לבקר אותה מייד מותקף. אולם למעשה זהו מסמך בעייתי ביותר שמכניס את מועצת אירופה לתוך השיקולים הרגישים ביותר של מדינת ישראל, ואף לתוך השיקולים של התא המשפחתי".

לדבריו, "הגדרת האלימות באמנה עמומה ורחבה מאוד. היא אינה מבחינה בין אלימות לבין אפליה לבין שיקולים אישיים ומשפחתיים לגיטימיים. בתי המשפט בישראל ידועים כאקטיביסטיים ביותר, והאמנה פותחת בפניהם פתח מסוכן. אם, למשל,  יחליטו בני זוג שהאישה תישאר בבית עם הילדים, ולאחר מכן הם יסתכסכו, הרעייה תוכל לטעון שעל פי האמנה מדובר בסוג של אלימות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכירi