השרה פרקש הכהן: "גנץ לא יחבור לנתניהו, הציבור לא רוצה בחירות חמישיות"

חרף המשבר הקואליציוני בממשלה, בכחול לבן ממשיכים לשדר עסקים כרגיל. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מספרת בראיון מיוחד ל"ישראל היום" על התוכנית שאותה היא מקדמת ועל ההכנות לתקציב המדינה לשנים 2024-2023 - שהאוצר מקווה להעביר כבר ביוני הקרוב.

השרה חושפת כי דרישת המפלגה במסגרת התקציב הבא תהיה קידום הרפורמה בחוק חינוך חינם לגילי 3-0. היא דוחפת לכך באופן אישי, והמטרה היא לעזור לזוגות עובדים ולהקל עליהם את יוקר המחיה המאמיר, "עד שנטפל באתגר הגדול של מחירי הדיור". מדובר בתוכנית חמש־שנתית שתיושם בשלבים ותעלה לקופת המדינה מיליארדי שקלים.

"יחסוך אלפי שקלים"

איך מורידים את יוקר המחיה?
"אין שום סיבה שמוצרי הטואלטיקה והמזון יהיו כל כך יקרים, במיוחד כשהסיבה לכך היא היעדר תחרות מספיקה בשוק. חלק מהמוצרים מחולקים בין 3-2 מפיצים שמעלים את המחירים כי הם יכולים. אני מאוד תומכת בצעדים של שר האוצר, למשל כשהוא הוריד את המכסים על המזון. אנחנו קידמנו את רפורמות היבוא המקביל בתקציב, ואני עצמי נמצאת בשיחות רבות עם שרי האוצר והבריאות כדי לאפשר יבוא תחרותי למוצרי טואלטיקה באופן מיידי, כי משום מה הרפורמה הזו נדחתה למשך יותר משנה, 'כאילו' משיקולי בריאות".

איך מקילים על הזוגות הצעירים ברכישת דירה?
"צריך לומר את האמת - הפיל שבחדר הוא מחירי הדיור. כשרואים עלייה של יותר מ־15% בשנה אחת יש כאן בעיה קשה, מדובר בתוצאה של הרבה מאוד שנים ושילוב של קורונה והמלחמה שלא מקילים את האתגר הגדול הזה.

"אני חושבת שלצד הצעדים שהתחלנו לנקוט צריך לשים גם הרבה יותר דגש על שכירות לטווח ארוך, צריך לשקול תמריצים לאנשים למכור דירות שניות ושלישיות - כלומר לא רק סנקציות, אלא תמריצים חיוביים.

"אני חושבת בעיקר על מה אפשר לעשות עבור הזוגות הצעירים במדינה, עד שנטפל באתגר הגדול של מחירי הדיור. אחד הדברים שאני מקדמת הוא החלטה היסטורית - חינוך חינם לגילי 3-0. זאת השקעה בדור הבא, היא גם תקל על זוגות צעירים שעובדים.

"צריך לשים את הדגש על זוגות שעובדים ולטפל גם בנשים צעירות שהרבה מהן מובטלות, כי הם יושבים כזוג ומחשבים מה יותר משתלם להם - לצאת לעבוד או לשלם על מעונות לילדים. זה יחסוך כמה אלפי שקלים בחודש ותעזור מאוד לזוגות הצעירים".

את מתארת תוכניות יפות, אך השאלה היא האם הממשלה הנוכחית תשרוד?
"את צודקת, יש משבר קואליציוני ואי אפשר להקל בו ראש, ואני מאוד מקווה שנוכל להמשיך בעבודה הזאת ולהעביר תקציב כי הדברים שעליהם דיברתי דורשים תקציב ותוכנית כלכלית של חמש שנים כדי ליישם אותם.

"ליברמן מתכנן להעביר את התקציב ביוני למרות המשבר הקואליציוני ואנחנו נערכים לזה. אני מרכזת את נושא התקציב בכחול לבן וכבר התחלנו לדבר עם חברי המפלגה על הנושאים החשובים. הנושא שחשוב לי הוא החינוך - שלכל ילד בישראל תהיה הזדמנות שווה, גם אם הוא נולד בפריפריה, ולא כמו שהנתונים כיום מראים. גם נושאי יוקר המחיה וחינוך חינם לגילי 3-0".

חוק חינוך חינם 3-0 ייכנס לתקציב 2024-2023?
"אני דוחפת לכיוון הזה. אני חושבת שזה צעד מאוד חשוב, הוא יסייע באלפי שקלים בחודש לזוגות צעירים שנאנקים תחת יוקר המחיה, אבל זה דורש יציבות שלטונית וממשלה. וזה לא תלוי רק בנו.
"כחול לבן מחויבת לממשלה הזו, והיא עשתה והקריבה הרבה כדי שהיא תקום. יכולנו להיות בכל ממשלה שנרצה, אבל העובדה שהממשלה הזאת עובדת היא מאוד חשובה.

"יש עוד זמן עד סיום הפגרה בכנסת, ואנחנו נראה איך הדברים מתפתחים ובינתיים חייבים לזכור שאין יכולת לאופוזיציה להקים ממשלה כרגע".

"מקום לשיפור"

גנץ יחבור לנתניהו?
"לא ולא. אני לא רואה את זה קורה. אני חושבת שרוב הציבור בישראל לא רוצה סבב בחירות חמישי, זה רע לציבור, לקופת המדינה, לביטחון, ופשוט צריך לעשות הכל כדי להימנע מזה".

לפי נתוני הלמ"ס, חסרים עשרות אלפי מהנדסים להיי־טק. איך פותרים את המשבר?
"הנושא הזה מעסיק אותי מאוד מאז שנכנסתי לתפקיד, הוא גם מגלם הזדמנות חברתית מאוד גדולה - כי כשבוחנים אילו אוכלוסיות לא מיוצגות בתעסוקה בהיי־טק רואים הרבה מאוד מהפריפריה הישראלית, נשים וערבים.

"רואים שיש מקום לשיפור גדול כדי שלכל ילד במדינה תהיה הזדמנות שווה להשתלב בתעשייה הזו. העובדה שהתעשייה היא בשיא כל הזמנים, עם חברות גדולות שמתבססות בישראל, מחייבת אותנו לנקוט בכמה פעולות בטווח הקצר ובטווח הארוך, שאת כולן אני מקדמת כשרת המדע והטכנולוגיה.

"הוצאתי יעדי ביניים לרשות החדשנות לשלב עשרות אלפי ישראלים בעולמות ההיי־טק בשנה וחצי הקרובות, והרשות מחויבת לדבר הזה ותפעל עם עוד שותפים בממשלה. אני מאמינה שזוהי התחלה של התנעה לטווח ארוך.

"תוכנית החינוך שאני מקדמת עם שרת החינוך היא גם בשורה, למרות שמדובר בצעד יותר ארוך טווח. מדובר באתגר שידרוש הירתמות של האוניברסיטאות, של יצירת סגל, כדי לעודד יותר ויותר אנשים שיוכשרו בתחום הזה. מכינים כרגע את כל התוכניות".

לאחרונה העברת בממשלה החלטה על הקמת מתחם היי־טק גם במזרח ירושלים.
"לירושלים יש פוטנציאל גדול להיות הרבה יותר משמעותית ברמות הטכנולוגיה וההיי־טק ממה שיש בפועל - יש בה אוניברסיטאות ומכוני מחקר מדהימים, בתי חולים ובתי ספר מהמובילים בארץ ועוד. הקמת רובעי חדשנות זו תופעה שמתפתחת ברחבי העולם".

איך תשפיע המלחמה במזרח אירופה על תעשיית ההיי־טק?
"המלחמה באוקראינה היא דבר נוראי, אבל העלייה ארצה יצרה הזדמנות להיי־טק הישראלי. יש עלייה מרוסיה ומאוקראינה, ובהיבט הזה היינו צריכים לטייב את הליך הקליטה וההבאה של קבוצות שרוצות לבוא כגוש, כחברה.

"יחד עם שרת הפנים ובברכת שר האוצר, יצרנו מתווה שמאפשר, במסגרת הקליטה של הגל הזה, גם לייצר סביבה שמאפשרת לחברות סטארט־אפ ולחברות טכנולוגיה מהמקומות הללו שרוצות להתבסס בישראל או להביא כמות משמעותית של עובדים לכאן.

"זה פשוט משתלם למדינה וזה טוב לכלכלה. בסך הכל, כמה שיותר עובדים בהיי־טק - יותר טוב גם לקופת המדינה. אנשים לא מבינים את זה, אבל כמעט 11% מהשכירים בישראל מועסקים בהיי־טק והם אחראים לרבע ממס ההכנסה של המדינה. חברות ההיי־טק הכניסו פי שלושה מסים לקופת המדינה בשנה החולפת ממה שציפו, ותעשיית ההיי־טק אחראית גם לנתונים המאוד טובים של ישראל".