"יש פה משפחות נורמטיביות לגמרי": דרום תל אביב משתנה, הפחד נשאר

"בחמש, כשמחשיך, אני כבר הולך מכאן", מספר בעל חנות ותיק באזור התחנה המרכזית הישנה בדרום ת"א. הרחובות שבהם הוא עובד כבר עשרות שנים שינו את פניהם: מכולות, מספרות, חנויות טלפונים וחמארות המופעלות בידי נתינים זרים הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. בעוד בעלי העסקים הוותיקים מתלוננים על פגיעה בפרנסתם ותושבים מספרים על חשש להסתובב ברחובות בשעות הלילה, נתונים חדשים של עיריית תל אביב יפו חושפים כי מספר החמארות בעיר צנח מ־130 בשנת 2023 ל־17 בלבד כיום.

סיור ברחובות הסמוכים לתחנה המרכזית הישנה מגלה מציאות עירונית שונה מזו המוכרת במרכז העיר. חנויות לממכר מזון, מספרות, חנויות סלולר ומקומות בילוי המשרתים אוכלוסיות של נתינים זרים ועובדים ממדינות שונות פועלים זה לצד זה. חלק מהעסקים הפכו למוקדי מפגש ובילוי עבור הקהילות המתגוררות באזור, אך החמארות, שבהן נמכרים משקאות אלכוהוליים, מעוררות גם תלונות מצד תושבים ופעילות אכיפה מצד המשטרה והעירייה.

"מרכז חייהם"

רפ"ק עמנואל אביב, קצין הבילוש והמודיעין בתחנת שר"ת במרחב איילון, מספר כי התופעה מוכרת היטב למשטרה, אך מדגיש שלא כל עסק המופעל בידי נתינים זרים הוא עסק בעייתי. "בסוף מרכז החיים של כל הנתינים הזרים זה פה", הסביר. "יש להם עסקים לגיטימיים, בין אם זה מספרות, חנויות טלפונים, קיוסקים והחמארות לצורך העניין".

לדבריו, דווקא בתחום החמארות חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. "אני יכול להגיד לך באופן די ברור ומוחלט שהמצב של החמארות היום הוא הרבה הרבה יותר טוב ממה שהוא היה לפני חמש או שש שנים. אני הייתי פה בתפקיד במשך שלוש שנים, מ־2019 עד 2021. הייתי פה קצין מודיעין, ובתא שטח קטן כמו גזרת תחנת שר"ת היו מעל 100 חמארות. היום אני יכול להגיד לך שיש בסביבות ה־20".

למרות פעילות האכיפה, אביב מבהיר כי המשטרה אינה מבקשת לסגור את כל מקומות הבילוי. "בסוף האינטרס שלנו זה שכן יפעלו חמארות, כמובן באישור של המשטרה, לפי חוק הרישוי", הסביר. לדבריו, שיתוף הפעולה עם בעלי העסקים מאפשר למשטרה לעקוב אחר הנעשה בקהילות השונות. "ככה אנחנו גם יודעים לנטר את כל הלכי הרוח שלהם, וגם להם יש מקום ללכת ולבלות ולפרוק אחרי שבוע שהם עובדים בו".

אלא שלצד הפעילות החוקית, במשטרה מכירים גם את הסיכונים הכרוכים בחלק ממקומות הבילוי. לדברי אביב, העבירות המאפיינות את החמארות קשורות בעיקר לצריכת אלכוהול ולהשלכותיה, לרבות אירועי אלימות וכן למשחקי קלפים.

"מטפלים בציר הרישוי"

כשנשאל על חמארות שבהן מתרחשים אירועים פליליים, הסביר כי המשטרה פועלת גם באמצעות הליכי רישוי. "אם חמארה פועלת ומתבצעת בה עבירה פלילית, סתם דוגמה קטטה, המקום נסגר. אנחנו מטפלים בו בציר הרישוי, והמקומות האלה נסגרים בצווים של מפקד המחוז וגם של בית משפט".

דוגמה לפעילות האכיפה נרשמה לאחרונה, כאשר שוטרי תחנת שר"ת סגרו בימים האחרונים ארבעה בתי עסק המופעלים בידי נתינים זרים ברחובות פין, שלמה וולפסון בדרום תל אביב. זאת, בתום חקירה סמויה שבמהלכה נאספו ראיות לחשד למכירת משקאות אלכוהוליים לקטינים ולמכירת אלכוהול לאחר השעה 23:00, בניגוד לחוק.

עם המעבר לשלב הגלוי של החקירה זומנו בעלי העסקים לחקירה ולשימוע בתחנת המשטרה. בתום ההליכים הוצאו צווי סגירה לשלושה מהעסקים למשך עשרה ימים, ואילו לעסק הרביעי, שבו זוהתה לפי המשטרה מכירת אלכוהול בניגוד לחוק בפעם השנייה, הוצא צו סגירה למשך 15 ימים.

החמארות אינן העסקים היחידים שמעסיקים את המשטרה. אביב מספר כי בעבר זוהו באזור גם חנויות טלפונים ששימשו, לפי המידע שהיה בידי המשטרה, לרכישת מכשירים גנובים. "היו כאלה חנויות שאנחנו הכרנו גם מהמודיעין הסמוי שלנו, שהן מחוללות פשיעה כי הן קונות טלפונים שנגנבים מכל תחום המחוז. וגם בהן טיפלנו", סיפר.

"לפני כמה שנים היית רואה שוק אופניים"

תופעה נוספת שלדבריו הצטמצמה משמעותית היא מכירת אופניים וקורקינטים ברחובות. "אם היית הולך פה לפני כמה שנים, היית רואה שוק אופניים. מלא מלא זוגות אופניים וקורקינטים", סיפר. לדבריו, כיום המצב שונה ורוב העסקים בתחום האופניים שפועלים באזור הם עסקים לגיטימיים.

לצד הנתונים שמציגה המשטרה, בעלי עסקים ותיקים מספרים על השינויים שחלו ברחובות ועל תחושת התחרות הגוברת. בעל חנות באזור התחנה המרכזית, שנמצא במקום כבר עשרות שנים, סיפר: "תראה, אני רואה כאן את הנתינים הזרים כבר יותר מעשרים שנה. רוב החנויות באזור הפכו להיות שלהם. יש פה מספרות, חנויות טלפונים, מכולות והכול מהכול.

"הביטחון טוב יותר"

"הבעיה הכי גדולה כאן לדעתי היא החמארות, אבל אני כבר לא נמצא פה בשעות האלה. בחמש, כשמחשיך, אני הולך מכאן. אין ספק שהמצב מבחינת הביטחון האישי קצת יותר טוב ממה שהיה פעם, אבל הם גומרים כאן לחבר’ה הוותיקים את הפרנסה".

השינוי באזור מורגש גם בקרב צעירים שבוחרים לעבור להתגורר בדרום תל אביב, בשל מחירי השכירות הנמוכים יחסית למרכז העיר. איציק, בן 25, שעבר לפני כחמישה חודשים להתגורר בבניין חדש באזור, מספר כי היתרון הכלכלי מלווה בתחושת אי נוחות.

"אני גר כאן כבר חמישה חודשים, והאזור הזה לא נעים להסתובב בו. אתה מרגיש שאתה חי במדינה אחרת. בלילה אני מעדיף להסתובב כאן כמה שפחות. רוב החנויות באזור הן לא של ישראלים, אבל מצד שני, אני נמצא במרחק של עשר דקות ממרכז תל אביב ומשלם חצי ממחיר השכירות שם. אין ספק שאם הייתה לי בת זוג או משפחה, לא הייתי בוחר לגור כאן".

"האזור היחיד עם מחירים נורמלים"

גם בני הזוג ירדן ויונתן, שהגיעו מהצפון ומתגוררים באזור התחנה המרכזית הישנה, מתארים מציאות שבה היתרון הכלכלי מתנגש עם תחושת הביטחון האישי. "זה האזור היחיד בתל אביב שאפשר למצוא בו דירה במחיר נורמלי", מספר יונתן.

"אמנם כשאתה עובר ברחוב אתה רואה לא מעט נרקומנים ודרי רחוב, וחברים לא אוהבים יותר מדי לבוא לבקר אותנו בלילות, אבל צריך להסתכל גם על הנקודות החיוביות. אפשר לאכול פה אוכל מכל העולם, זה ממש מגדל בבל. אנחנו מגיעים מהצפון, ובטוח שאם הייתה לנו אפשרות לשכור דירה במקום אחר, היינו עושים את זה".

ירדן מוסיפה כי בשעות הלילה תחושת הביטחון שלה נפגעת. "בלילות שומעים צעקות, ואני מעדיפה שיונתן יבוא וילווה אותי. יש פה מכולת ליד הבית ואפשר להשיג כאן הכול", סיפרה.

במשטרה מודעים לתחושות התושבים. לדברי אביב, מפקד התחנה וסגל הפיקוד חברים בקבוצות של תושבי האזור ונחשפים באופן שוטף לתלונותיהם. "התושבים לא חוסכים את דעתם, הם אומרים כמה מפריע להם, ובצדק, דרך אגב. כי הם חיים פה והם רואים", אמר.

לדבריו, מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה, השתנתה גם המציאות החברתית באזור - עם הגעתם של דרי רחוב, צרכני סמים ואנשים שאיבדו את בתיהם. אביב מדגיש כי לא ניתן לייחס את תופעת דרי הרחוב דווקא לנתינים הזרים. "יש נתינים זרים מסודרים שגרים פה ויש להם משפחות ומנהלים חיים נורמטיביים לחלוטין. ויש נתינים זרים שאין להם פה שום דבר. הם חיים ברחוב, והם במעגל הזה של הפשיעה, של צרכני סמים, זנות", הסביר.

הוא הבהיר לצד זאת כי אין בידיו נתונים המאפשרים לקבוע את חלקם של הנתינים הזרים מכלל דרי הרחוב באזור. עוד סיפר כי אזור התחנה המרכזית משמש מוקד מפגש גם לעובדים מסין ומהודו, המגיעים אליו בסופי שבוע לצורכי בילוי, קניות ואכילה במסעדות המשרתות את קהילותיהם. לדבריו, מדובר באזור שבו מתגוררות ופועלות אוכלוסיות מגוונות, לצד תושבים ותיקים וצעירים שעוברים לבניינים החדשים המוקמים בסביבה.

כדי להתמודד עם הפשיעה, המשטרה מפעילה באזור כוחות נוספים, בהם יחידת ברקן ולוחמי מג"ב של המשמר הלאומי, המשתתפים במבצעי אכיפה ומשילות שלדברי אביב נערכים לפחות פעם בשבוע. לצד זאת מתקיימת פעילות משותפת עם העירייה וגורמי הרווחה לטיפול בתופעת דרי הרחוב.

"ערכנו מבצעים נגד סוחרי סמים"

אביב מספר כי המשטרה אינה מסתפקת בתגובה לאירועים ומפעילה גם סוכנים סמויים נגד סוחרי סמים. "השנה ערכנו כבר שלושה מבצעים של סוכנים סמויים שקנו פה סמים מסוחרי סמים", אמר. לדבריו, סחר הסמים המאפיין את הגזרה מתרחש בעיקר ברחובות ולא בתוך החנויות.

גם בעיריית תל אביב יפו מצביעים על ירידה משמעותית במספר החמארות הפועלות בעיר. לפי נתוני העירייה, בשנת 2023 פעלו 130 חמארות, ואילו כיום נותרו 17 בלבד. עם זאת, מאז תחילת שנת 2026 העביר אגף הפיקוח למחלקה הפלילית המלצות להגשת כתבי אישום נגד 17 עסקים למכירת והגשת משקאות משכרים ועישון נרגילות, הפועלים ללא רישיון עסק במתחם התחנה המרכזית הישנה.

בעירייה ציינו כי פעילות האכיפה מתבצעת בשיתוף משטרת ישראל בשכונות נווה שאנן, התקווה ושפירא, במטרה לחזק את המשילות ולשפר את תחושת הביטחון האישי של התושבים. במסגרת הפעילות הוגשו עשרות דוחות לעסקים החורגים משעות הפעילות המותרות, וחלקם אף נסגרו בפועל. בנוסף נרשמו דוחות בגין הוצאת ציוד למרחב הציבורי, אי שמירה על ניקיון ועבירות על חוקי העישון.

למרות החששות שמעלים חלק מהתושבים ובעלי העסקים, אביב מתעקש כי המשטרה פועלת באופן רציף באזור. "אנחנו עובדים 24/7. דרום תל אביב זה לא שטח הפקר. איפה שיש פשיעה, תהיה גם פעילות משטרתית נחושה. אנחנו לא מחכים לאירוע הבא", אמר. "הביטחון של התושבים הוא בראש סדר העדיפויות שלנו, ונמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח את קיומו".