דשבורד "מצב השלטון המקומי" של משרד הפנים עבר לאחרונה עדכון במדד חיוב הארנונה המשקולל למ"ר לאחר גילום שיטות המדידה השונות הנהוגות ברשויות המקומיות.
הנתונים שפורסמו בעבר התעלמו מההבדלים בשיטות המדידה וציירו תמונה שאינה משקפת את המציאות, מכיוון שהדירוג התייחס אך ורק למרכיב התעריף (מחיר למ"ר בודד), בעוד שחיוב הארנונה לתושב נקבע על פי המכפלה שבין התעריף לשטח החיוב (שטח חיוב × תעריף = גובה חיוב הארנונה).
כך לדוגמה, בירושלים שהחזיקה במקום הראשון במדד שפורסם בעבר שחושב על פי התעריף בלבד, שטח החיוב נמוך בכ-20%-30% מרוב הרשויות בארץ בשל שיטת המדידה הנהוגה בבירה - "נטו-נטו". לפי שיטה זו, בירושלים לא נגבה תשלום ארנונה עבור שטחי קירות פנים וחוץ ושטחים משותפים בבניין (לובי, חדרי מדרגות וכו'). ייתכן כי התעריף (המחיר למ"ר בודד) ברשויות המודדות לפי שיטת "ברוטו-ברוטו" יהיה נמוך משמעותית, אך השטח הסופי לחיוב יהיה גדול יותר בשל תוספת שטחי קירות פנים וחוץ ושטחים משותפים בבניין.
עתה, עדכון המדד הוריד את ירושלים למקום ה-12 בדירוג יוקר הארנונה. הדבר נכון גם למועצות אזוריות רבות שבהן שיטת המדידה שמתאימה לערים אינה משקפת את המצב בפועל. כך לדוגמה, המועצה האזורית חבל אילות שצנחה מהמקום השני בארץ לתחתית העשירייה הראשונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו