אחרי שהפכה לסמל: רחבת מוזיאון ת"א תיקרא רשמית "כיכר החטופים"

רחבת מוזיאון תל אביב, שהפכה מאז אירועי שבעה באוקטובר למוקד המרכזי של המאבק הציבורי להשבת החטופים והחטופות, תיקרא באופן רשמי "כיכר החטופים". ועדת השיום העירונית של עיריית תל אביב-יפו אימצה את הצעתו של ראש העיר רון חולדאי, וההחלטה תובא לאישור מועצת העירייה בשבוע הבא.

במהלך השנתיים האחרונות התקבע השם "כיכר החטופים" בשיח הציבורי והפך לשם המזוהה עם הרחבה הסמוכה למוזיאון תל אביב. בעירייה הסבירו כי בשל משמעותו הלאומית של המקום והיותו סמל לתקווה, סולידריות והמאבק להשבת החטופים והחטופות - הוחלט להעניק לו מעמד רשמי.

במקביל להחלטה על שינוי השם, העירייה צפויה להקים ועדה ייעודית שתבחן את דרכי ההנצחה של המאבק הציבורי והחברתי שהתפתח בכיכר לאורך התקופה, במטרה לשמר את משמעותו ההיסטורית והערכית לדורות הבאים.

ראש העיר תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר: "היום אנחנו מעניקים לרחבת מוזיאון תל אביב את שמה הרשמי - כיכר החטופים. בכיכר הזאת צעקנו, בכינו, קיווינו וגם התמלאנו באושר כשהחטופים והחטופות שבו הביתה. לפעמים היו כאן מאות אלפים, לפעמים עשרות בודדות - אבל דבר אחד תמיד נשאר: הביחד".

חולדאי הוסיף כי "אנשים מכל קצוות החברה הישראלית הגיעו לכאן כדי לעמוד לצד המשפחות, להיאבק למען אנשים שלא הכירו אישית ולא לוותר לרגע עד שישובו הביתה. בחרנו בשם הזה כדי שהאסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה לא יישכח, וכדי שהדורות הבאים יידעו לא רק מה התרחש כאן - אלא גם איך בחרנו להגיב: בסולידריות, בערבות הדדית ובאמונה שאסור להשאיר אף אחד מאחור".

מאז פרוץ המלחמה שימשה הרחבה מוקד מרכזי לעצרות, מפגנים, מיצבים ופעילויות ציבוריות למען החטופים. במקום התקיימו אירועים של משפחות החטופים, קבלות שבת, מפגשי תמיכה ויוזמות אזרחיות רבות, והוא הפך לנקודת מפגש עבור אזרחים מהארץ ומהעולם.

עיריית תל אביב-יפו ציינה כי מראשית המלחמה העמידה את הרחבה לטובת פעילות מטה משפחות החטופים וסיפקה תשתיות וליווי לוגיסטי, בהם ציוד, פתרונות תפעול ומרחבי פעילות נוספים ברחבי העיר. בנוסף, באמצעות מינהל השירותים החברתיים, העניקה העירייה תמיכה למשפחות שכללה סיוע רגשי, מיצוי זכויות ומענים מותאמים לצרכים שעלו לאורך התקופה.

עם הפיכתה של הרחבה ל"כיכר החטופים", מבקשת העירייה לעגן באופן רשמי את מעמדו של המקום כסמל לאומי - מקום שבו נפגשו כאב ותקווה, ושבו התגבש אחד המאבקים הציבוריים הבולטים בתולדות המדינה.