"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אביו של עידו ספד לו: "סליחה שלא חטפתי את הרסיס במקומך"
עידו אביגל הובא למנוחות בבית העלמין בקרית גת, בזמן ההספדים הושמעה אזעקת צבע אדום ובני המשפחה והחברים נאלצו להשתטח על הרצפה • אביו: "רציתי לראות אותך גדול"
| צילום: דוברות מד"א

אביו של עידו ספד לו: "סליחה שלא חטפתי את הרסיס במקומך"

עידו אביגל הובא למנוחות בבית העלמין בקרית גת, בזמן ההספדים הושמעה אזעקת צבע אדום ובני המשפחה והחברים נאלצו להשתטח על הרצפה • אביו: "רציתי לראות אותך גדול"

איליה יגורוב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בני משפחה וחברים ליווי היום (שישי) למנוחות את עידו אביגל בן החמש, שנהרג מפגיעת טיל בבניין מגורים בשדרות ביום רביעי האחרון.

בזמן ההספדים הושמעה אזעקת צבא אדום בבית העלמין בקרית גת, ובאי ההלוויה נאלצו להשתטח על הרצפה. שני, אמו של עידו עדין מאושפזת בבית החולים ברזילי כשהיא מורדמת ומונשמת.

אסף, אביו של עידו ספד לו: "לפני חודש אמרתי לשני (אמו של המנוח, א.י) שאני כבר לא יכול לחכות לראות אותך גדל, אתה כל כך מעניין ומסקרן אותי ואני רוצה לדעת איך תהיה בעוד שנתיים. את זה כבר לעולם לא אדע. עידו, רציתי לבקש סליחה. סליחה שלא הגנתי עליך, סליחה שנתתי לך להתמודד עם המצב הזה, סליחה שלא חטפתי את הרסיס הזה במקומך, סליחה שהגעתי כמה דקות מאוחר מדי כדי לעצור לך את הדימום. לפני כמה ימים שאלת אותי: 'אבא, מה יקרה אם יהיה צבע אדום ואנחנו בחוץ?' אמרתי לך: 'עידו, כל זמן שאתה איתי – אתה מוגן'. שיקרתי".

הלווייתו של עידו אביגל,

אביו הוסיף: "לפני כמה חודשים אמא ואני דיברנו עליך, אמרנו שאתה ילד מיוחד, יש בך משהו בנשמה ובאינטלגנציה שאנחנו לא יודעים להסביר, בן 50 בגוף של ילד בן חמש".

אביו יצא במסר לרבים: "אני עצוב שלא הקדשתי לך יותר זמן, היית רואה אותי כל יום מול המחשב ואומר: 'אבא, תהיה איתי, די עם המסכים'. סליחה עידודק'ה שלא הייתי איתך עוד, לנצח אחיה עם החור הזה בלב. הורים, עידודק'ה היה שליח הילדים הקטנים על האדמה הזאת, הוא העביר לי את המסר, הוא ביקש שתהיו יותר עם הילדים שלכם, חבקו אותם המון, תאמינו לי שכל השאר זה הבל הבלים. אני רק לאחרונה הבנתי את המסר, בשבילי זה מאוחר".

אביו של עידו: "מקווה שאתה הקורבן האחרון",

לסיום אמר: "אני מקווה שאתה הקורבן האחרון והפעם האחרונה שהורים קוברים את הילדים שלהם".

דודתו עדי, שבביתה נהרג עידו, סיפרה בדמעות: "לא כולם יודעים את זה, נועם (בנה בן השש, א.י) יצא מהניתוח והמשפט הראשון שלו היה: 'אני רוצה לראות את עידו'. אנחנו אוהבים אותך, אתה כמו הבן שלי. סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך בבית שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...