"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המשימה בשעה מתוחה זו: איחוד העם
המענה העיקרי של ממשלת ישראל אינו יכול להתמצות רק בהפעלה נכונה של כוחות הביטחון • האתגר המנהיגותי מחייב בניית מכנה משותף לאומי מאחד • זהו מבחנה העליון של ההנהגה
שניים מהמחבלים שחוסלו בג'נין
דעה

המשימה בשעה מתוחה זו: איחוד העם

המענה העיקרי של ממשלת ישראל אינו יכול להתמצות רק בהפעלה נכונה של כוחות הביטחון • האתגר המנהיגותי מחייב בניית מכנה משותף לאומי מאחד • זהו מבחנה העליון של ההנהגה

אלוף (מיל') גרשון הכהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תנאי הכרחי להתמודדות עם מצב חירום, טרור או מלחמה, הוא אבחון נכון של המצב. טעות לזהות את המצב כהתפרצות נוספת של עוד מאותו דבר מוכר שכביכול יש לנו עבורו מענה. אמנם, מבחינת סדר היום של האזרחים מדובר בחרדה מוכרת. גם בהיבטים הטקטיים במפגש עם אירוע טרור, כוחות הביטחון נדרשים למענה בסיסי ביכולות לחימה מוכרות. אולם המענה ברמה המערכתית נדרש לאבחון כולל של התופעה בהקשרה הייחודי.

אומרים שהמציאות מורכבת. המורכבות מתבטאת במתחים שבהם צריכה ההנהגה לסמן נתיב מאזן. המתח הראשוני טמון בתיאור ההתרחשות: בין ההבנה שהרוצחים מבטאים מיעוט קיצוני ויש להימנע מהכללה על כלל המגזר הערבי, לבין ההבנה כי המרצחים פעלו בהשראה סוחפת של מאבק לאומי דתי־אסלאמי נגד אזרחים יהודים במדינת ישראל. חייבים, כמובן, להבליט את גבורת השוטר אמיר חורי שאינו יהודי, ואת חלל משמר הגבול הדרוזי יזן פלאח. אולם הם נרצחו כלובשי מדים - כסמל ריבוני של מדינת ישראל היהודית.

באופן דומה, המציאות מחייבת כינון נקודת איזון נוספת. מחד, הטענה הנכונה שראוי להבחין בהבדלים הקיימים בין ערביי ישראל לערביי הרשות הפלשתינית, כמו שראוי להבחין בהבדלים בין פעילי פת"ח לפעילי הג'יהאד האסלאמי, או פעילי דאעש. ומאידך, רצוי גם לא להכחיש כי במניעי הנעתם, כולם מאוחדים בשאיפה לחיסול מדינת ישראל.

צבי יחזקאלי כתב: "המאבק הפלשתיני מאחד בין כולם, חמאס, ג'יהאד ודאעש... מעט מאוד מערביי ישראל תומכים בשני המחבלים מאום אל־פחם. יש מילארד וחצי מוסלמים בעולם שמהם יצאו בערך פרומיל של טרוריסטים. אבל הפרומיל הזה הפיל את מגדלי התאומים וקבע את סדר היום של האסלאם". באבחון הזה צריכה ההנהגה הישראלית לכונן את רעיון המערכה - בסנכרון מאוזן בין ההתייחסות לרוב הערבי שימשיך לבחור בחיים משותפים, לבין המיעוט הקיצוני, שעל אף היותו מיעוט מציב למדינת ישראל איום מסוכן.

המענה העיקרי של ממשלת ישראל אינו יכול להתמצות רק בהפעלה נכונה של כוחות הביטחון. האתגר המנהיגותי מחייב בניית מכנה משותף לאומי מאחד. ברמה הבסיסית זה מתחיל בחרדה הקיומית המשותפת לכלל האזרחים. אולם זה כלשעצמו, דל מדי לצורך התמודדות במערכה מתמשכת. קל לדוגמה להיאחז בסוגיית גדר ההפרדה הפרוצה. אלא שמראשיתה היתה בה הטעיית הציבור - היא נבנתה לצורך מדיני במסווה ביטחוני. כך גם הקריאות המופרכות מצד מנהיגי השמאל להיפרדות מהפלשתינים, שמרחיקות כל בסיס לאחדות לאומית. בשעה זו, כינון בסיס מאחד הוא מבחנה העליון של ההנהגה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...