"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות הגשמים: פסלוני סוסים עתיקים נחשפו בצפון

פסלוני הסוסים שנחשפו הם בני למעלה מ-2,000 שנה, מהתקופה שבה החיה הייתה נחשבת לסמל סטטוס • "הגשמים חושפים לעתים ממצאים ארכיאולוגיים"

,עודכן
הפסלונים שנמצאו // צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות

הגשמים העזים חשפו דרישת שלום מהעבר: שני פסלוני חרס (צלמיות) יפים של סוסים התגלו בחודש האחרון בצפון הארץ. הפסלונים נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים: אחד התגלה באזור כפר רופין בעמק בית שאן, והוא מתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה); השני נמצא ליד תל עכו, ומתוארך לתקופת ההלניסטית - לפני כ-2,200 שנה. הפסלים נמסרו לאוצרות המדינה, ורשות העתיקות תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחותם הטובה.

צילום: רשות העתיקות

"באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותיי הדס ומאיה ללקט פטריות באזור כפר רופין", מספרת איילת קידר-גולדברג, ארכיאולוגית ברשות העתיקות. "אומנם פטריות לא מצאנו, אבל לפתע בנותיי הרימו מהאדמה את הפסלון היפה הזה. מייד זיהיתי שמדובר בצלמית קדומה מתקופת הברזל - תקופת ממלכת ישראל. התרגשנו מאוד. זה ממצא מרתק ומרהיב ביופיו".

לדברי ד"ר עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה, "צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף ה-1 לפנה"ס (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצורכי ניידות. אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנ"ך, למשל - בסיפור יציאת מצרים, שבו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו, ובמלחמת ברק ודבורה מול סיסרא - כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ. בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם".

מדוע נהגו לפסל סוסים ואת הרוכבים עליהם? לפי סברה אחת הרוכבים שפוסלו על הסוסים מייצגים אלים, ויש המשערים שהם מדמים פרשים-גיבורים, בעלי אופי צבאי. פרשנות נוספת היא שהרוכבים מייצגים אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו להחזיק בסוס - ממש בדומה למי שבבעלותו רכב יוקרה היום.

צלמית סוס נוספת נחשפה על ידי מיכאל מרקין, תושב עכו שטייל בתל הקדום בעיר. הצלמית מתוארכת לתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס). על הסוס הודבקו תוספות לצורך תיאור הרתמה, האוזניים והרעמה הצבועה באדום. גוף הסוס לא שרד, אך לדברי ד"ר ארליך, רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו מופיעים עם רוכב על גביהם.

לדברי ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאים קרוב לפני השטח. לעיתים גם בעלי חיים, כמו דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע. אנחנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההיסטורי של כולנו, ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדויק ככל הניתן על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי מהאתר. רשות העתיקות תעניק תעודת הוקרה לאזרחים הטובים שמסרו את הפסלונים לאוצרות המדינה. בזכותם, יוכל כלל הציבור להתרשם וליהנות מהממצאים לאחר שייחקרו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר