חשיפה: יוקם מערך לאומי להתנדבות מבוגרים

המערך, שיוקם בהשקעה של כ-50 מיליון שקלים, ייקרא "באים לטוב" • גמלאים שמעוניינים בכך יסייעו במסגרתו בהתמודדות הלאומית עם אתגרי הקורונה • השרה לשוויון חברתי כהן: "ניצור סטנדרט שכל גמלאי ימשיך במעגלי העשייה" • שר הרווחה כהן על גל הטרור: "מחויבים לעצור את רצף האירועים הקשה" • ח"כ ליצמן: "הציעו לנו את עד חצי המלכות כדי להצטרף לקואליציה - אך לא נעשה זאת"

מירב כהן, צילום: אורן בן חקון

המשרד לשוויון חברתי מקים מערך לאומי להתנדבות מבוגרים, בתקציב של כ-50 מיליון שקלים - כך נחשף היום (רביעי) לראשונה בוועידת "ישראל היום".

על פי השרה לשוויון חברתי מירב כהן, מדובר במערך שבו הפורשים לגמלאות בישראל יסייעו בהתמודדות הלאומית עם אתגרי הקורונה: בצמצום פערים לימודיים בבתי הספר, בסיוע לקשישים בצמצום פערים טכנולוגיים, בבניית מאגר נתונים של אוכלוסיית הקשישים ברשויות המקומיות לשעת חירום ובתמיכה ביוזמות חברתיות מקומיות של מבוגרים.

המערך הלאומי להתנדבות הינו נדבך מרכזי במסגרת התכנית הלאומית למאבק בבדידות מבוגרים שמובילה השרה לשוויון חברתי, שנחשף לראשונה ב"ישראל היום".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן בוועידת "ישראל היום" לחוסן כלכלי-חברתי, היום, צילום: אורן בן חקון

לדברי השרה כהן, מערך ההתנדבות הלאומי למבוגרים, "באים לטוב", מתמקד באוכלוסייה עם מירב הכישורים, הידע והניסיון בחברה הישראלית: אוכלוסיית הפורשים לגמלאות. כ-80% מהאוכלוסייה המבוגרת הם אזרחים ותיקים עצמאיים לחלוטין. מנגד, עומדת החברה הישראלית בפני אתגרים משמעותיים אשר החמירו מאד במהלך השנתיים האחרונות כתוצאה ממשבר הקורונה: גידול בפערים הלימודיים בקרב ילדים ובני נוער; בדידות המבוגרים כתוצאה מפערים טכנולוגיים בשכבות הגיל המבוגרות; התחדדות הצורך ביצירת מאגר נתונים עדכניים אודות האוכלוסייה המבוגרת ברשויות המקומיות לשעת חירום, ומעל הכל, תופעת הבדידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת כפועל יוצא של הסגרים והבידודים הממושכים שחוו המבוגרים.

לנוכח נתונים אלו, יזם המשרד לשוויון חברתי את הקמת מערך ההתנדבות הלאומי לוותיקים בהשקעה של כ-50 מיליון שקלים לארבעה שנים הקרובות, ויעד של 55 אלף מתנדבים פעילים בתום שלוש השנים הראשונות של התוכנית.

טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, מסר כי "הודות לתכנית נוכל להפוך את ההתנדבות של גמלאים על בסיס מתנדבי תנועת של"מ במתנ"סים למערך התנדבות לאומי עצום, שיגיע בעוד שנים בודדות לכדי מאות אלפי גמלאים שיתנדבו בכל מקום שצריך סיוע".

מאות אלפי גמלאים

המשרד לשוויון חברתי בחר בשותפות עם החברה למתנ"סים הארצית שתפעיל את התוכנית על בסיס המומחיות והידע, כמו גם התשתית ההתנדבותית הקיימת בכ-200 מרכזיה הקהילתיים של החברה, הפרושים בכל רחבי הארץ. על פי תכנית העבודה, בתום שנת הפעילות הראשונה, יהיה פרוש מערך ההתנדבות הלאומי למבוגרים במרבית היישובים ברחבי הארץ. על פי הערכות גורמי המקצוע, שווי שעות ההתנדבות המצטבר צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקלים בשנה.

עוד אמרה כהן אמרה בראיון עם דניאל רוט-אבנרי כי "באמצעות מערך ההתנדבות הלאומי פותחת המדינה את האפשרות עבור כל פורש להתגייס ולתרום למען עשייה משמעותית עבור המדינה, ועבור עצמו. נשקיע משאבים רבים על מנת לספק למתנדבים ליווי איכותי ארוך טווח במסלולי ההתנדבות השונים. בכוונתנו להביא את הסיוע וההתנדבות של מבוגרים בישראל להיקפים משמעותיים, כך שיווצר סטנדרט שכל אדם שפורש לגמלאות ימשיך במעגלי העשייה למען החברה והקהילה. אנו מתחילים היום בהטמעת מערך ההתנדבות הלאומי למבוגרים, מתוך הבנה הנתמכת במחקרים, שאנשים מבוגרים אשר פעילים, פיזית וחברתית, הם אנשים בריאים יותר, מאושרים יותר, ובודדים הרבה פחות".

השרה מירב כהן בראיון עם דניאל רוט-אבנרי // צילום: go live

"אני מאמינה בהיערכות שלנו להזדקנות האוכלוסייה, זה אתגר לאומי", אמרה השרה. "אנחנו לא ערוכים לזה מבחינת שוק התעסוקה. זה נוראי שיש גיל שאפשר לבוא לאדם ולהגיד לו 'לך הביתה רק בגלל שאתה זקן'. בעיניי, זו אפליה. זו גילנות וזה הפסד לאותו אדם שאנחנו מאלצים אותו לשבת בבית ולהיות עני יותר".

"לא צריך להתייחס אל שוויון מגדרי רק יום אחד בשנה, המצב עדיין לא טוב עבור נשים. צריך לשנות את הסטנדרט שנהוג במדינת ישראל, תנו חופשת לידה גם לגבר", אמרה השרה. "צריך לייצר שוק תעסוקה יעיל יותר, צריך לעשות שינוי כולל בשוק התעסוקה".

השרה לשוויון חברתי מירב כהן בוועידת "ישראל היום" לחוסן כלכלי-חברתי, היום, צילום: אורן בן חקון

לאחר שכהן סיימה להתראיין, עלה לבמה שר הרווחה מאיר כהן, שדיבר על גל הפיגועים הנוכחי: "אנחנו חווים ימים קשים. זה שחלק מהפיגועים נעשו על ידי ערביי ישראל זו מכה בבטן, זו תוצאה של הסתה קשה שאנחנו רואים ברשתות החברתיות ובמסגדים בישראל. צריך לפעול ביד קשה מול המסיתים, אבל אסור להכליל ציבור שלם, שרובו רוצה לחיות ביחד וחבריו שומרי חוק. טרור תמיד קורה כשרוצים לסכל תהליכים של נורמליות. אנחנו מחויבים לעצור את רצף האירועים הקשה".

השר מאיר כהן בראיון עם נועם (דבול) דביר // צילום: go live

בהמשך התקיים פאנל "הזכות לעבודה, על שוויון בתעסוקת קהילות" עם עו"ד עינת פישר לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, גיל ריבוש, ראש מנהל שירותי קהילה בעיריית ירושלים, רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, מנכ"ל עמותת "סיכוי שווה", וענת צור, מנכ"לית עמותת "תפוח".

"ממשלה רעה"

גם יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני התראיין בוועידה, שבה דיבר על גל הטרור, באומרו כי "צריך לתת יותר נשק לאזרחים מכיוון שהמשטרה לא נמצאת בכל מקום".

"קיבלנו עד שלושת רבעי המלכות - וסירבנו": ח"כ גפני ויהודה שלזינגר, צילום: אורן בן חקון

הוא גם תקף את הממשלה – ושלל את האפשרות שמפלגתו תצטרף אליה: "יש להם נס גדול שיש עכשיו פגרה. זו ממשלה רעה שצריכה לעבור מן העולם, לא נצטרף לקואליציה הזו. לפני הכל, אנחנו מפלגה אידיאולוגית. מציעים לנו עד חצי המלכות, אנחנו קיבלנו שלושת רבעי - וסירבנו".

ח"כ משה גפני בוועידת ישראל היום, צילום: אורן בן חקון

"הערים הערביות הולכות לקראת אסון חברתי-כלכלי"

בהמשך התקיים פאנל "החברה הערבית והכלכלה הישראלית", בו לקחו חלק תא"ל במיל' ד"ר מאיר אלרן, ראש התוכניות לזירה הפנימית במכון למחקרי ביטחון לאומי; גדיר מנסור, אחראית שיווק מרכזי ריאן לתעסוקה של ארגון "בעצמי"; סאמר נח'לה, בעלים ומנכ"ל קפה נח'לה; הנס שקור, יזם הייטק ומפתח עסקי-כלכלי; וואפא איוב, מנהלת תוכנית ריאן בירושלים. את הפאנל הנחה ג'לאל בנא.

סאמר נח'לה סיפר על גל הפשיעה במגזר, ועל כוונתו להעביר את העסק ליישוב יהודי: "עברנו חודשים מהגיהנום עם מטענים וירי בעובדים שלי. כמעט קריסה כלכלית בגלל גל הפשע שכבר שנים שוטף את המגזר הערבי. המדינה התחילה להפנים שמה שקורה בשפרעם יכול לקרות בכל מקום אחר. המשטרה מסורסת וחלשה. אף אחד לא דופק לה חשבון ואנחנו הקורבנות. אני לא נשאר בשפרעם. אני עובר למגזר היהודי לפתוח שם את העסק שלי".

עוד אמר כי "הערים הערביות הולכות לקראת אסון חברתי-כלכלי. תוך חמש שנים רק העניים יגורו בכפרים האלה ותהיה קריסה בחברה הערבית".

הנס שאקור, יזם הייטק, אמר: "צריך להשקיע בשפת המדע, תשתיות דיגיטליות. אנחנו בדרך לשם. הממשלה מתחילה לקחת אחריות".

פאנל בהנחיית יהודה שלזינגר, צילום: אורן בן חקון

"נפרדנו בתחילת משבר הקורונה משליש מעובדי החברה – כעת משלימים גיוסים"

בפאנל כחלק ממושב החוסן התעסוקתי "עולם העבודה החדש", השתתפו אבי אדרי, מנכ"ל סינמה סיטי; יהודית גרסירו, סמנכ"לית משאבי אנוש באל על; ועדי ינוביץ, סמנכ"לית לקוחות HiBob, בהנחיית מוריה קור.

יהודית גרסירו התייחסה לטלטלה באל על בעקבות משבר הקורונה: "עם ישראל והתיירים כולם רוצים לטוס מייד ועכשיו. לוח הזמנים בפסח ובקיץ מגיע ל-80 אחוז לעומת מה שהיה ב-2019. החברה טרום קורונה מנתה כ-6,500 עובדים. החלטנו להיפרד משליש מעובדי החברה. חלק כי הורדנו כמות מטוסים וחלק זה התייעלות. מאוקטובר ועד היום גייסנו 300 עובדים ונשלים עד סוף מאי את כל הגיוסים שלנו".

עדי  ינוביץ סיפרה על המודל ההיברידי של עבודה משולבת מהבית ומהמשרד: "כבר אין חמישה ימי עבודה מהמשרד. שניים-שלושה ימים מהמשרד והשאר מהבית. מודל אחר שהוא לא פחות יעיל ומיטיב עם העסק ועם העובדים".

"מקדמים רפורמה בדיור שתצא לפועל בחודשים הקרובים – מחירי הדלק גבוהים אך זהים למחירים שהיו ב-2014"

אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, בפאנל אותו ערב סוניה גורודיסקי, התייחס לאירועי הטרור האחרונים: "גם את גל הטרור הזה אנחנו ננצח. אין ספק שמדובר בסוג חדש של טרור. אנחנו חייבים לעשות פעולות אקטיביות בעיקר בהחמרת ענישה על אחזקת אמל"ח. חייבים לעשות פעולות בשטח וגם בחקיקה".

יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר בריאיון עם סוניה גורודיסקי

"(יש) להפסיק לנצל את האירועים האלה לטובת הון פוליטי. ראש האופוזיציה כינס דיון לילי לצורת הון פוליטי. הוא מחרים את ישיבות העדכון הביטחוני עם ראש הממשלה ועושה הון פוליטי על הטרור. זה בזוי".

בנוסף, קושניר דיבר על יוקר המחיה ומחירי הדיור: "אין ספק שמדובר בנושא חשוב ויחד איתו יש מרכיבים שמשפיעים על יוקר המחיה. התוכניות שאנו רואים עכשיו ההגרלות הן צעד חשוב אך חלקי. מקדמים רפורמה שתפסיק את הספסרות של מדינת ישראל בקרקעות. היום יזמים נבחרים לפי מי מציע את הסכום הגבוה על הקרקע. רוצים להגדיר 3 קריטריונים: אחד- זמן לסיום פרויקט, הקריטריון השני- מפרט קבוע מראש, השלישי- מחיר נמוך ביותר לצרכן.

"היום רוצים לעשות את זה על כלל הדירות, זה יוריד את עליית מחירי הדיור לצד צעדים אחרים של הגדלת מס רכישה על דירה שהיא דירה רביעית ומעלה".

כשנשאל מתי התוכנית אמורה לצאת לפועל, ענה קושניר: "זה ייקח כמה חודשים כי צריך לשנות חקיקה אבל אנחנו עבדים על זה במלוא המרץ".

על מחירי הדלק הנוסקים אמר: "שאומרים להכניס את היד לכיס זה אומר להכניס את היד לכיס של האזרחים כי המיסים משולמים על ידי האזרחים. אנחנו רואים את מה שקורה בעולם. בשנת 2014 מחירי הדלק היו באותה רמת מחיר אבל השכר במשק היה 30% פחות. ברור שמחירי הדלק משפיעים אבל אסור לשלוף מהמותן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר