"יש בזה משהו סמלי": אחרי ששכלה את אחיה באסון צפית - סגן יעל אלפי סיימה היום קורס חובלים

סגן יעל אלפי צעדה אמש (רביעי) ביחד עם 31 חיילים על רחבת המסדרים בבסיס חיל הים שבחיפה, בטקססיום קורס חובלים.

בעודה צועדת במדים הצחורים, כשעל ראשה הכובע הלבן של קציני חיל הים, היא פזלה ימינה אל הקהל, וראתה את כל בני משפחתה יושבים שם, כשחיוך ענק של גאווה על פניהם. בדמיונה ראתה שם גם את אחיה צור צועק לעברה: "אני גאה בך, סיס שלי!".

צור לא היה שם. מאז אותו יום ארור באפריל 2018, שבו נהרג בשיטפוןבנחל צפית,חייה כבר אינם שלמים. כל שמחה שהיא חווה מהולה בעצב גדול ובגעגוע אינסופי. אם לא די בכך, באה החלטת הפרקליטות להאשים את יובל כאהן, מנהל המכינה שגם היא נמנית עם בוגריה, ואת המדריך אביב ברדיצ'ב בהריגה, וטלטלה פעם נוספת את חייה.

הפוסט של כאהןבפייסבוק,שבו כתב בין היתר: "הפכנו לחברה של תליינים... אנשים שהכירו אותי קוראים כתב חשדות, וממנו מסיקים מסקנות נחרצות בלי לטרוח לשאול אותי, לפנות אליי", עורר את זעמה של יעל.

"אתה זה שאישר לצאת ביום סוער לטייל בנחל באזור עם סכנת שיטפונות ברורה", כתבה יעל לכאהן בתגובה. "מכאן נשאר רק לבחור באיזה נתיב להרוג את אחי ואת תשע חברותיו היפות".

השבוע, רגע לפני סיום קורס החובלים, היא התקשתה לדבר על הפוסט ההוא. "זה גרם לי לסערת רגשות גדולה, קשה לי לחשוב על זה. חסרה לי מאודלקיחת האחריות".

על השולחן בפינת האוכל שבבית אימה ביישוב מזכרת בתיה, עורמת יעל תמונות ילדות שלה ושל צור משלבים שונים בחייה. היא מספרת שטקס סיום הקורס מתקיים בדיוק בתאריך יום ההולדת של צוקי שלה, כפי שבני המשפחה נהגו לכנותו, "וזה דווקא מקל עליי, וגם מחייב אותי לשמוח ביום הזה".

"הקורס היה אמור בכלל להסתיים בחודש ינואר, אבל כמה שבועות אחרי האסון הודיעו לנו שהסיום נדחה לחודש מרץ. כבר אז הייתה לי תחושת בטן שזה ייפול על יום ההולדת שלו", אומרת אלפי.

"אני חושבת שיש בזה משהו מאוד סמלי ומרגש. מי שהכיר את צור ידע שכל הזיכרונות שלי ממנו הם של שמחה ואושר. ברור לי לגמרי שהוא היה רוצה שנשמח ביום הזה. אין ספק שיש בזה קושי, כי החוסר שלו כל כך חי ומורגש כל רגע, אבל אני מרגישה שהוא כאילו נתן איזה סימן שהיום הזה צריך להמשיך להיות יום שמח".

הריאיון המלא - ביום שישי ב"שישבת"

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!