צוות זק"א בזירת הפיגוע בבאר שבע | צילום: אי.אף.פי

לפעול או לחדול: אי אפשר להתעלם עוד מהכאוס בנגב

המחבל המתועב שיצא לטיול כדי לרצוח ולקטול יהודים, רק כי הם יהודים, איננו מג'נון או בן מיעוט • אותו מחבל הוא פרי הבאושים שהצמיחו גידולי הפרא שדושנו באסלאמיזציה ובשלל שקרים ומסיכות

חורה, תחילת השבוע. הכתובת לא היתה על הקיר, ולא על כנף האוהל. אבל היא זרמה ברחוב הראשי שבו תחנות דלק פיראטיות זיהמו באין מפריע, היא דהרה ברחוב המשני כילדים על רכבי השטח, והיא נפרשה בבוהק כיפות הסלע שהחלו לבצבץ על מסגדי הדרום כקוצים אחר השמש.

הכל היה שם, רק לא משטרה, שלטון או אפילו מראית עין של חוק וסדר. עיר בלי אם ואב בישראל, מטרים מצומת ראשית, והאנרכיה אפילו לא מתאמצת להעמיד פנים. זה הדרום הפרוע, וכאן כולם יודעים איך מתנהלים הדברים.

המחבל המתועב שיצא לטיול אחר הצהריים כדי לרצוח ולקטול יהודים, רק כי הם יהודים, איננו מג׳נון, בן מיעוט, או חלק מהקומץ. הוא פרי הבאושים שהצמיחו ערוגות הרחובות הצדדיים של חורה, גידולי הפרא שדושנו באסלמזיציה, פלשתיניזציה, ובשלל השקרים והמסכות שהחברה הבדואית והחברה הישראלית מספרות לעצמן  על ה״דו-קיום״.

אלו שבהסטת מבט יצרו שתי מערכות חוק, שאכפו בחוזקה רק היכן שהיה קל, ששפטו לחומרה את העבירות הקלות אבל הקלו על הפורעים, הם אלו שיצרו את ה"דו־קיום". דו־קיום, עאלק. כאילו יש קיום של יהודי וקיום של בדואי, כאילו יש קיום של כאן וקיום של שם, כאילו יש קיום של "אנחנו" וקיום של "הם". "רוביק, רוביק, תתעורר", זעקו קולות הפחד המתלהמים סביב מחסומי המשטרה, "במקום כיכרות תבנה חומות". כאילו החומות יפרידו בין הנגב לדרום, כאילו יש לנו ארץ אחרת.

אבל הפיגוע קרה מטרים מהסככות שבהן נערים בדואים שוטפים את מכוניות הבאר־שבעים, מטרים מהיכן שאופת הקרואסונים צעקה "אמא'לה פיגוע" ורצה לקבל תמיכה מהברסיטה הבדואי. במקום הזה לא יכול להיות דו־קיום. אף פעם לא היה "דו־קיום"! כאן יש רק חד־קיום. חד כסכין הדוקרת, קיים כדם האדום ששתת על רצפת תחנת הדלק, דוקר כרצח המזוויע בכניסה למרכז הקניות 1.

החברה הבדואית בדרום, כמו החברה היהודית בנגב, היא שותפה מלאה בחברה הישראלית, אבל מי שאפשר ארץ ללא חוק וסדר "בקטנה", קיבל ארץ פרעות אכזרית ורצחנית "בגדולה". לאורך שנים ארוכות מדי בחרו קברניטי המדינה להיות קברניה. הסיטו את מבטם והמשיכו לקוות שבדרך פלא, הצניחה החופשית של הדרום לתוך חור שחור של אי־סדר, הדחקה והזנחה תיגמר איכשהו מעצמה.

ובכן, תחתית התהום כבר כאן, הרצפה מדממת והסביבה בוערת. שום דבר לא הסתדר או יסתדר מעצמו, השעון מצלצל בכל מדורי הגיהינום שאליו הגענו ומכריז במערכת הכריזה - ברוכים הבאים לצומת גורל, כאן יש רק שתי אפשרויות - לפעול או לחדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...