"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצלם למרות בעיית הראייה הקשה

גם בעבר דני גינזברג היה קרוב לעולם החרקים ועבד בחברה להדברה ביולוגית • אבל רק אחרי שכמעט איבד את ראייתו, ממש "נכנס לו ג'וק לראש" - והוא החל לצלם אותם • "מקווה שיום אחד גם אוכל להציג"

,עודכן
דני גינזבורג // צילום: באדיבות המשפחה // דני גינזבורג // צילום: באדיבות המשפחה

לפני ארבע שנים, כשהיה בן 41, דני גינזברג מבית שאן חווה משבר אמיתי. "אני סובל מכולסטרול בדם ומהשמנת יתר, ושומנים חדרו לי לכלי הדם של העין וכמעטעיוורואותי", הוא מספר. כך, באמצע החיים, איבד דני כמעט לגמרי את יכולת הראייה שלו, ונצרך לעשות שינוי משמעותי כדי להמשיך הלאה. אלא שדווקא אז החל דני לעסוק בתחביב חדש, שיש שיגידו שהוא מפתיע למי שכמעט לא רואה: צילום חרקים.

כתב: מאור בן הרוש // צילום: שמואל בוכריס

"עבדתי כבר אז בחברת ביו־בי, שהיא חברה שמייצרת חרקים טובים לסביבה, והייתי קרוב לעולם הזה", אומר דני, "אבל דווקא אחרי ההתעוורות הבן שלי מצא חרק ושאל אותי עליו. לא ידעתי מה לענות לו, ונכנסתי בפייסבוק לקבוצה שנקראת 'צילום פרוקי רגליים, חרקים וזוחלים', שם יש צלמים מומחים לתחום, וגם אנשים שההתמחות שלהם היא חרקים מכל הסוגים. ראיתי את התמונות והתאהבתי. למעשה, הבן שלי משך אותי: הוא צילם את החרק ואהב לצלם, ואני התחלתי גם כן".

כיצד אדם כבד ראייה מצליח לצלם?

"בהתחלה קניתי עדשה ששמתי על הסמארטפון. יש מסך מגע שבו אתה יכול להגדיל את התמונה ולראות מה אתה מצלם. עם הזמן אתה גם לומד איזה חרק יש על כל צמח, ואיפה לחפש את החרק הזה. אחרי כן אני מגיע הביתה, ויש לי משקפיים מיוחדים שבניתי לעצמי עם הגדלה מאוד ניכרת. כך אני רואה טוב יותר את התמונה, והרבה פעמים מופתע מחדש ממה שצילמתי, כי עוד פרטים מתבהרים לי. דרך אגב, אחרי שהתאהבתי בנושא, קניתי לי מצלמה מיוחדת עם יכולת צילום מאקרו, שמגדילה לי, וכן קניתי מצלמה קטנה לבן שלי. אני מאוד אוהב את התחביב הזה שלי".

שקלת להציג את התמונות שלך בתערוכה?

"זה חלום שלי להציג את התמונות, אבל קודם אני צריך מחשב מיוחד וכרגע אין לי כסף לקנות מחשב. אבל החלום בהחלט קיים".

דני גינזברג // צילום: באדיבות המשפחה

צילום: דני גינזבורג

צילום: דני גינזברג

צילום: דני גינזברג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר