"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בחירות חשובות - שיעור הצבעה זעום
הוועדה למינו שופטים • בחירת היועמ"ש • ללשכת עורכי הדין השפעה במוסדות חשובים והאדישות כלפי הבחירות מוטעית • בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של היו"ר השנוי במחלוקת אפי נוה, הלשכה הגדילה גם את השפעתה בכנסת • פרשנות
טקס הסמכה ללשכת עורכי הדין | צילום: אורן בן חקון

בחירות חשובות - שיעור הצבעה זעום

הוועדה למינו שופטים • בחירת היועמ"ש • ללשכת עורכי הדין השפעה במוסדות חשובים והאדישות כלפי הבחירות מוטעית • בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של היו"ר השנוי במחלוקת אפי נוה, הלשכה הגדילה גם את השפעתה בכנסת • פרשנות

עקיבא ביגמן
, עודכן

בניגוד לתדמיתן האפרורית, הבחירותללשכת עורכי הדיןשייערכו השבוע הן חשובות ויש להן השלכות משמעותיות על חייהם של כלל אזרחי המדינה, ולא רק על ציבור עורכי הדין.

מחאת המשפטנים, יולי 2018 // צילום: זעקת המתמחים

מעבר להיותה גילדה מקצועית, ללשכת עורכי הדין גם מעמד רשמי בכמה מוסדות ממלכתיים, והיא מעורבת בהשפעה ישירה על גופים שקובעים מדיניות.

הראשון שבהם הוא כמובן הוועדה למינוי שופטים, שבה ללשכה יש שני נציגים מתוך תשעה. בשל כך יש ללשכה - למועצה הארצית ולעומד בראשה - השפעה רבה על אחד הגופים המרכזיים במערכת המשפט.

אין זה פלא שפעמים רבות המאבק על זהותם של נציגי הלשכה היה שלב מכריע במערכה על אופי השופטים שימונו ועל השקפת העולם שיקדמו.

מעבר לכך, נציג הלשכה גם מעורב בוועדה לבחירת יועץ משפטי לממשלה, המונה חמישה חברים, וקולה משמעותי גם במינוי זה.

לבד מכך, המשאבים שבידי הלשכה והמעמד הרשמי שלה מאפשרים לה להיות מעורבת בדרגות שונות בעניינים ציבוריים.

הוועדה למינוי שופטים, פברואר 2018 // צילום: אורן בן חקון

בשנים האחרונות, בהנהגתו שלהיו"ר הקודם והשנוי במחלוקת אפי נוה, הלשכה הרחיבה את פעילותה בכנסת ואת מעורבותה בהליכי חקיקה כלליים - ולא רק הנוגעים לאינטרסים המקצועיים של עורכי הדין; היא השמיעה את קולה בנושאים ציבוריים רבים והפכה לשחקן סמי־פוליטי בולט.

השאלה אם ראוי להפקיד כוח כה רב בידי גוף שכזה, ואם ראוי לחייב את כלל ציבור עורכי הדין להשתתף במימונו או שמא לעבור למודל וולונטרי יותר, היא שאלה הנשמעת יותר ויותר בקרב עורכי הדין והיא אחת הסוגיות העומדות על הפרק בבחירות הנוכחיות.

שיעור ההצבעה בבחירות ללשכת עורכי הדין נמוך במיוחד, בטח בהשוואה לבחירות לכנסת. בבחירות האחרונות הוא הסתכם ב־28.5% בלבד, כמעט רבע, דבר המקנה משקל לא פרופורציונלי לקבוצות מאורגנות ולמגזרי מיעוטים - המייחסים לבחירות חשיבות רבה ומגיעים להצביע בשיעורים ניכרים.

בעוד את הכשלים המובנים במוסדות הלשכה ייקח זמן לתקן, את בעיית הייצוג בבחירות - דווקא קל מאוד.

צאו להצביע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...