מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את אופן הטיפול וההגנה על אתרים בהם מוחזקים חומרים מסוכנים (חומ"ס) בישראל, ומצא שתוכניות ההגנה על המתקנים לקויות וכי בשעת מלחמה עלולה ישראל למצוא עצמה באירוע משמעותי שייגבה חיים של אלפי אזרחים.
בישראל ממוקמים אלפי מתקנים המחזיקים חומ"ס, חלקם בסמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים. מתקנים אלה נמצאים תחת איומים ביטחוניים ופגיעה בהם עלולה לגרום הרוגים רבים, עיקוב ברציפות התפקודית של עבודת המשק וחסימת צירי תנועה מרכזיים.
רמת הסיכון באירוע חומ"ס מחולקת לאזורי סיכון, לפי מעגלים: מעגל חם (PAC3) - שבו קיימת סכנת מוות לשוהים בשטח פתוח, מעגל פושר (PAC2) - בו קיימת סכנה לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות השוהים. לפי פקע"ר, באזורי הסיכון שהוא הגדיר בכלל הארץ מתגוררים כ-1.3 מיליון תושבים בטווח של המעגלים החמים, מתוך הערכה מקסימלית של כ-3.2 מיליון תושבים בטווח של המעגלים הפושרים.
לאור זאת בחן המבקר את נושא ההיערכות לפגיעה במתקני חומ"ס באירועי לחימה ומצא כי "למרות איום הייחוס התוכניות להגנת מקומות אלו של אג"ת, רח"ל והמשרד להגנת הסביבה לא שלמות".
בנושא ההיערכות לאיום הסייבר, מערך הסייבר הלאומי והמשרד להגנת הסביבה לא הכינו תרחיש ייחוס לאיום הסייבר לגבי מפעלים המחזיקים חומ"ס ושאינם גופי תשתיות מדינה קריטיות.
עוד עלה כי המשרד להגנת הסביבה קיבל מאות בקשות ממחזיקי חומ"ס שביקשו לעדכן את היתר הרעלים בהיבט של כמויות או חומר. ההיתרים לחלק מהבקשות חודשו על ידי המשרד מבלי שקיבל התייחסות של פיקוד העורף. היעדר השת"פ במידע בין המשרד להגנת הסביבה לפיקוד העורף בנוגע להחזקת חומ"ס עלול למנוע עדכון של פקע"ר בזמן אמת בשינויים בנתונים המעודכנים הנוגעים לסוג החומ"ס ולכמותם. בנוגע להקמת מערכת חומ"ס לאומית, עלה בביקורת כי על אף שהחל פיילוט בנושא בשנים 2020-2019, טרם הושלמה הקמת המערכת, וטרם נקבע לוח זמנים לסיום הקמתה.
על פי הנתונים שמפרסם המבקר, נכון לנובמבר 2020 הכשירות הממוצעת של גדודי פקע"ר באירוע חומ"ס היא 78% מהכשירות הנדרשת. עוד נמצא כי שש מתשע תחנות כיבוי שיש להן יחידות חומ"ס אינן עומדות ביעד ההכשרה שנקבע, ורק ל-200 מ-1,681 לוחמי אש יש יכולות ניטור של חומ"ס.
כמו כן, על אף הצורך במענה מיידי לאירוע חומ"ס, כב"ה נערכת לתת מענה בטווחי זמן של 40-30 דקות. זמן התגובה למענה ראשוני של צוותי כיבוי רגילים שהציבה לעצמה כב"ה כיעד, באירוע חומ"ס (עד 15 דקות) ארוך מהמקובל בעולם (7 דקות). עוד נמצא כי ציוד הזיהוי והגילוי העומד לרשות כב"ה הוא בחלקו אינו מתאים למכלול המשימות המצופות מכב"ה כמענה לאירועי חומ"ס.
תגובת משרד הביטחון: "בשנת 2016 אישרה הממשלה תרחיש ייחוס ל-5 שנים, עד לשנת 2021 כולל. רשות החירום הלאומית גיבשה במהלך השנה החולפת תרחיש ייחוס עדכני למלחמה לשנים 2026-2022. התרחיש אושר ע"י ועדת השרים למוכנות העורף בנובמבר 2021 ובחודש שעבר אושר בועדת השרים גם תרחיש ייחוס להפרות סדר לאומיות רב זירתיות ותרחיש שריפות עדכני שגיבש המשרד לביטחון הפנים. בימים אלה פועלת רח"ל להצגת התרחיש לכלל משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות, הליך שיושלם עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2022".
דובר צה"ל מסר: פיקוד העורף רואה חשיבות רבה בטיפול בתחום החומרים המסוכנים, ופועל ליישום המלצות דו״ח המבקר בכפוף למשאבים הקיימים ולסדר העדיפויות שייקבע. לצד זאת, חשוב להדגיש כי ההיערכות המניעתית העיקרית של פיקוד העורף לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה, מתבטאת במיגון פיזי של מחזיקי החומ"ס, אשר נמצא ברמההגבוהה ביותר, כאשר %99 ממחזיקי חומרים מסוכנים ממוגנים. נושא זה לא מצא ביטוי בדו"ח.
"פיקוד העורף בוחן את מדיניות המיגון מפעם לפעם בהתאם לאיומים המשתנים, ונוקט בפעולות הנדרשות על מנת להיטיב את המענה. כך גם, פועל פיקוד העורף כל העת להידוק וטיוב הקשר ושיתוף הפעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לנושא.
"מתחילת שנת 2021 מבצעים כלל הגדודים, בסדיר ובמילואים, אימונים לפי כל מרכיבי הכשירות תחת מעקב צמוד של כלל הגורמים הרלוונטים לשמירה על כשירותן התמידית להתמודדות עם
אירועים המערבים חומרים מסוכנים. הפערים יושלמו במהלך בשנתיים הקרובות ופיקוד העורף
רואה בהשלמתם חשיבות רבה.
"היערכות פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית, התיאום ושיתוף הפעולה עם יתר הגופים הרלוונטיים, באו לידי ביטוי במבצע "שומר החומות", שתוצאותיו העידו על רמת מוכנות גבוהה, ללא פערים משמעותיים. במסגרת הפקת לקחים מהמבצע והרצון לעמוד בהתפתחויות הטכנולוגיות, פיקוד העורף החל לבחון שיטות מיגון נוספות.
"נציין כי בפגישה משותפת של פיקוד העורף עם המשרד לאיכות הסביבה הוחלט על בניית מערכת מידע משותפת, מתן היתר חומ"ס לאחר התייחסות פקע"ר בלבד ומתן מענה בחירום על ידי גיוס
פקחי המשרד הג״ס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו