"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיצוי לילד שפוזל בגלל תאונה - חצי מיליון שקל

השופטת: "הפגיעה האסתטית בילד ניכרת - מראה הפזילה מפריע לו" • חברת הביטוח טענה כי אין פגיעה בתפקודו: "יסתגל למומו"

,עודכן
הילד יפוצה בחצי מיליון ש"ח על פזילה בעקבות תאונה (צילום אילוסטרציה)

כחצי מיליון שקלים פיצויים פסקה שופטת בית משפט השלום בתל אביב יעל הניג לילד, שעבר תאונת דרכים שגרמה לו לפזילה.

חברת הביטוח הציגה בבית המשפט תמונות מהרשת החברתית, שבהן הוא צולם פעם אחת ללא משקפיים, וטענה כי הפגיעה האסתטית אינה ניכרת, אולם השופטת יעל הניג קבעה כי לטעמה הפגיעה האסתטית ניכרת.

לפני כמה שנים נפצע א' התינוק בתאונת דרכים כשנסע עם הוריו במכונית, וזו התנגשה חזיתית ברכב אחר. בבדיקות שנערכו לו הוא אובחן כסובל משבר בעצם הבריח, מחבלת ראש ומזעזוע מוח. בדיקת סי.טי העלתה חשד לדימום תוך־מוחי קטן. יומיים לאחר שחרורו מבית החולים הופיעה אצלו פזילה בעין אחת, וכמה ימים לאחר מכן גם בעין השנייה. התינוק טופל בכיסוי עיניים ובמשקפיים והיה במעקב רפואי.

התביעה הוגשה לפני כמה שנים לבית המשפט על ידי עוה"ד ישראל ויינברג ויפעת בן שושן, ולפיה הסיכוי להחלמה נמוך מאוד ועומד על 38 אחוזים. הפגיעה היא דו־צדדית, ורוב הסיכויים שהפזילה תישאר ללא שינוי בשנים הקרובות שלאחר התאונה, אך תיתכן החמרה לאורך זמן מכיוון שכך קורה ב־40 אחוזים מהמקרים.

לטענת עו"ד ויינברג, הילד לא יוכל לעסוק בעתיד בעבודות הדורשות ראייה דו־עינית, כגון טייס או נהג בתחבורה ציבורית. המחלוקת המרכזית נסבה על השפעת הנכות בגין פזילה על תפקוד התובע, וליתר דיוק על כושר השתכרותו העתידי, וכן לטענת עוה"ד ויינברג ובן שושן - נכות שיש לה משמעות תפקודית מלאה, לנוכח נתוניו המיוחדים: פזילה דו־עינית, פגם אסתטי בולט ואפשרות להחמרה.

חברת הביטוח ביקשה לקבוע כי לפזילה אין משמעות תפקודית. לטענתה, לאור גילו הרך של התובע, ביכולתו להסתגל למומו ולמצוא מקצוע מתאים. באשר לפגם האסתטי טענה החברה כי הילד פרסם תמונות ברשתות חברתיות ואפשר להתרשם שהוא לא מסתגר בביתו ומבלה עם חברים, ובחלק מהתמונות הוא צולם ללא משקפיים.

השופטת קבעה כי עובדת הפזילה אינה שנויה במחלוקת וכי תמונות פניו מדגימות את הידוע: "הטכנולוגיות המשמשות כיום לתיעוד עצמי מאפשרות להבליט פגמים אסתטיים. אין בליבי ספק שמראה הפזילה מפריע לתובע. התמונות הספורדיות שפרסם ברשתות החברתיות אינן מוכיחות אחרת, ואין בהן לשנות את המציאות שיוצרת הפזילה". מתוך כחצי מיליון שקלים, 67 אלף שקלים נקבעו כשכר טרחת עורך דין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר