"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זו ילדותם השנייה
לניצולי השואה אברהם שטרנברג, שפרה ליפסקר ויפה בלבן לא היו זכרונות ילדות • המאייר מיכאל נצר אייר את פניהם כילדים - והזכיר להם את עולמם האבוד
שטרנברג, ליפסקר, בלבן והאיורים // צילומים: אורן בן חקון

זו ילדותם השנייה

לניצולי השואה אברהם שטרנברג, שפרה ליפסקר ויפה בלבן לא היו זכרונות ילדות • המאייר מיכאל נצר אייר את פניהם כילדים - והזכיר להם את עולמם האבוד

נועם (דבול) דביר
, עודכן

תמונות ילדות הן עבור רבים זיכרון מתוק, אך יש כאלה שאין להם כמעט זיכרונות מעין אלה. לקראת יום הילד הבינלאומי, מכון השואה "שם עולם" החליט "ליצור" עבור שלושה שורדי שואה זיכרון ילדות שמבוסס על זה הפרטי שלהם.

הצייר מיכאל נצר שחזר את פניהם כילדים של האחים אברהם שטרנברג (89) ושפרה ליפסקר (85), וכן של יפה בלבן (94), והעניק להם את תמונת עלומיהם לראשונה בחייהם. הוא שוחח איתם במהלך הציור וניסה לדלות פרטים על איך נראו כילדים, וגם על בסיס הכישרון שלו לזהות איך נראו תווי הפנים שלהם באותה עת. השחזור התרחש בבית האבות "דיור מוגן בית טובי העיר" בירושלים.

"מעולם לא ביקשנו דברים של ילדים כמו משחקים, מתנות או אפילו נעליים חדשות", מספר שטרנברג, "פשוט הבנו את המצב ורק קיווינו לחיות".השניים התרגשו מאוד למראה תמונות הילדות שלהם. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אברהם ואני היינו בלתי נפרדים", שחזרה שפרה, "הוא כל כך אהב אותי. גם בתקופות הרעב הקשות, כשכל אחד היה מקבל פיסת לחם זעומה, הוא היה מוכן לתת לי פיסה מהחתיכה שלו, תמורת נשיקה", היא נזכרת בחיוך.

הרב אברהם קריגר // צילום: אורן בן חקון

כאשר הוצגו בפניהם תמונות הילדות, הם הוצפו זיכרונות. שטרנברג: "היתה לנו ילדות, זה נכון, אבל היא נגמרה ולא הייתי רוצה שהיא תחזור לעולם. זה לא זיכרון נעים, אבל בהחלט אראה את התמונה לילדים, לנכדים ולנינים. זאת מזכרת מאוד מיוחדת".

"סגירת מעגל עבורי"

שטרנברג וליפסקר, תושבי ירושלים, נולדו וגדלו בגליציה יחד עם הוריהם וארבעה אחים ואחיות. עם פרוץ המלחמה, כשהיו בני 9 ו־5 - הם גורשו למחנה עבודה בסיביר. שני האחים אולצו לברוח יחד עם משפחתם, התחבאו ביערות והתחננו למחסה בקור מקפיא וכשהם סובלים מחרפת רעב.

בשלהי מסע ההישרדות שלהם הגיעו למחנה עבודה בסיביר, שם היו בפיקודו של הצבא הרוסי. אביהם ואחיהם הגדולים נלקחו לעבודת פרך במכרות הזהב במחנה, והם נותרו עם אמם בתנאים מחפירים.

ציור ילדות נוסף הוא של יפה בלבן (94), שנולדה בצ'כוסלובקיה למשפחה דתית אדוקה. ליפה היו ארבע אחיות ואח. היא זוכרת ילדות טובה ונעימה בתקופה שלפני המלחמה. "חיינו בשלום עם כולם. לא האמנו שיכול לקרות דבר כזה, עד שיום אחד הגיעו וגירשו אותנו מהבית", היא מתארת.

היא היתה רק בת 14 כשפרצה המלחמה, ויחד עם שתי אחיותיה הועברה ברכבות משא לאושוויץ. בלבן שרדה את תלאות המחנה והצליחה להימלט מידיו של מנגלה.

הצייר מיכאל נצר // צילום: אורן בן חקון

כשהצייר החל את הציור, דמעות הציפו את עיניה. "אני לא זוכרת את הילדות שלי, אבל זה כנראה דבר טוב. מעולם לא היתה לי תמונת ילדות וזה מרגיש כמו סגירת מעגל עבורי".

האמן מיכאל נצר, שצייר את שלושתם, תיאר את התהליך עם השלושה: "כשפנו אלי עם הרעיון ישר התחברתי אליו. בשואה יש רובד מאוד קשה, והרעיון הוא שבציור אפשר ליצור זיכרון טוב. זה מבורך בעיניי.

"יש כל כך מעט ניצולי שואה שנותרו בינינו, ולכן הרעיון להיות שותף ולשמח אותם נראה לי מתבקש. האתגר לראות אנשים מבוגרים ולצייר אותם בגיל הילדות הוא חידוש עבורי. זה לא מסוג הבקשות והמשימות שמקבלים בכל יום בציור, ולכן רציתי להיות חלק מהחוויה".

הרב אברהם קריגר, יושב ראש המרכז הבינלאומי "שם עולם" ומי שיזם את הפרויקט: "האנשים האלה היו ילדים גיבורים. בזכות המחיר ששילמו אנחנו כאן היום, ובזכותם יש לנו קיום כעם. לכבוד יום הילד החלטנו להשיב להם, ולו במחווה קטנה וצנועה, את חוויית הילדות, לשמח אותם ולייצר להם זיכרונות חדשים, טובים ואופטימיים מאותה תקופה קשה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...