זוכרים את אילן רמון: 17 שנים לאסון הקולומביה

היום, ה-1 בפברואר 2020, מציינים בארה"ב ובישראל 17 שנים לאסון התפרקות מעבורת החלל קולומביה מעל טקסס, בעת שחזרה לכדור הארץ ממשימה STS-107. גם יום האסון היה בשבת. העולם כולו הזדעזע מהאירוע הטרגי, שבו נספו כל שבעת אנשי הצוות של המעבורת, וביניהם מומחה מטען והאסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל אילן רמון ז"ל.

בנו הבכור של רמון, אסף, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וכמו אביו סיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. במהלך קורס הטיס, ניצל במרץ 2009 מתקלה במטוס סקייהוק שאותו הטיס וזכה לשבחים על היחלצותו מהתרסקות, אך ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, הוא נהרג במהלך אימון מבצעי בהטיסו מטוס F16. אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

רמון, שהיה טייס קרב בצה"ל בדרגת אל"מ, נבחר ב-1997 להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות העובדה שהצטיין בכל שלב בקריירה הצבאית שלו, וגם היה שותף לפיתוח המטוס הישראלי "לביא". רמון, אשתו רונה ז"ל, ומשפחתם, עברו להתגורר במתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. האימונים היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור המעבורת מספר פעמים.

כאמור, בשבת, ה-1 בפברואר 2003, לאחר שהייה של הקולומביה בחלל במשך כמעט 16 ימים, כ-16 דקות לפני מועד נחיתתה המתוכנן של המעבורת, היא התפרקה מעל מדינת טקסס, מעט לאחר כניסתה לאטמוספירה. מהדורות החדשות המיוחדות שנועדו לסקר את הנחיתה החגיגית הפכו למהדורות לסיקור האסון, כאשר כבר מהרגע הראשון היה ברור כי איש מצוות המעבורת לא ניצל.

במשך זמן רב נאספו אלפי פיסות מן המעבורת שהתפזרו ברחבי טקסס ולואיזיאנה, החל מברגים וכלה בחלקים בגודל מטרים אחדים. צוותי מחפשים שכללו אלפי אנשים – מתנדבים, אנשי סוכנויות פדרליות, רשויות מקומיות ואף אסירים – סרקו רצועה של שטחי בור ויערות ברוחב של 3.2 ק"מ סביב אזור פיזור השברים העיקרי.

בסך הכול נמצאו מעל 84,000 פיסות מן המעבורת, המהוות 38% מן המשקל היבש המקורי של המעבורת. החיפושים התמקדו בקופסת איסוף הנתונים של המעבורת אף על פי שהסיכוי שהנתונים נשמרו אחרי נפילה של 60 קילומטר היה קלוש. ועדת החקירה מיפתה את כל המקומות שבהם נמצאו שרידים ואת משקלם. לאחר מכן עבר מחשב על הנתונים וחישב באיזה אזור אמור היה ליפול עצם במשקל של קופסת הנתונים. צוות חיפוש שנשלח לאזור מצא את הקופסה שבניגוד למצופה לא ניזוקה באופן משמעותי.

שרידיהם של האסטרונאוטים, שנפלו מגובה 60 קילומטר, נאספו והובאו לקבורה. כעבור עשר שנים, בשנת 2013, בתחקיר של רשת ABC במלאת עשור לאסון המעבורת נחשף כי עוד קודם להתרסקות, ידעו גורמים בנאס"א על התקלה בכלי הטיס, והם בחרו שלא ליידע את צוות המעבורת על כך.

זמן קצר לאחר ההתרסקות התוודעו אזרחי ישראל למשפחתו של רמון, ובמיוחד לאשתו רונה שהתגלתה תחילה כדוברת רהוטה ומאוחר יותר כפעילה ציבורית שתומכת בחינוך וקידום של בני נוער בישראל. רמון אף כתה בפרס ישראל למפעל חיים.

הנצחתו של רמון הייתה רחבה ביותר, כשבין היתר נקראים על שמו נמל תעופה, יישוב קהילתי ובתי ספר תיכוניים. דמותו של רמון נחקקה בציבוריות הישראלית, בין היתר בזכות יומן שהוא כתב בעת ששהה בחלל. היומן התגלה בטקסס, שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך אך עדיין קריא. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ.

בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים, ששוחזר בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף, שעליו כתב רמון את מילות הקידוש לליל שבת. לרמון היה חשוב להדגיש גם את הישראליות שלו בחלל, כשלקח עמו למסע חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית.