כבר כמה שבועות ששוש טריסטר (85), ניצולת שואה מתל אביב, נאלצת להסתגר בביתה ולהיות רחוקה מהמשפחה בשל הקורונה, אך את הזמן היא מנצלת, בין השאר, לייצר מסיכות מבדים שונים. את המסיכות היא מחלקת לשכנים ולחברותיה.
"קשה לי מאוד להיות לבד בבית, בלי לפגוש חברות", היא אומרת ומספרת כי איבדה את בעלה לפני כארבעה חודשים, "בתקופה הזאת, בוודאי ביום השואה, אני מרגישה בדידות גדולה. אני רגילה לספר את הסיפור שלי בפני אנשים ותלמידים, אך כעת נאלצת להישאר בבית לבד. קשה מאוד לא להיפגש, ועדיין לא ידוע מתי כל זה יסתיים".
שוש היא בן אדם אופטימי שרגיל להיות פעיל. בזמנה הפנוי היא מציירת, פותרת תשבצים, וכעת יש לה עיסוק חדש - היא החליטה להכין מסיכות פנים להגנה מפני וירוס הקורונה. את המסיכות הצבעוניות שהיא מכינה משאריות של בדים, היא מחלקת לשכנים ולמכרים.
עוד בנושא:
בהתאם לזמנים: "זיכרון בסלון" ייערך בזום
יום השואה בצל הקורונה: "הדליקו נר זיכרון במרפסות"
לראשונה: "מצעד למען החיים" וירטואלי
"עוד כחיילת הייתי חובשת והייתי מכינה מסיכות", היא מספרת, "וגם אז הכנתי מסיכות מחומרים שהיו. ישבתי עכשיו בבית וראיתי שצריך ללבוש מסיכות, לא רציתי להטריח אף אחד שיביא לי אז החלטתי להכין בעצמי. יש לי בבית כל מיני בדים שונים וגומיות, והחלטתי להכין מהם מסיכות. את הגומי הוצאתי מכל מיני בגדי הלבשה תחתונה ישנים. אני גם דואגת שהן יהיו יפות ומקושטות.
"כשאני יורדת למכולת, החברות שואלות אותי מאיפה המסיכות ואומרות שהן יפות - אז סיפרתי שהכנתי בעצמי. זה מעביר לי את הזמן. אני חייבת לעשות משהו עם עצמי כי אני מאוד יצירתית. בעיניי זו דרך לעודד את הרוח".