"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הוויתור עצום, אך מוכרחים לקבל את הדין

קהילת המשפחות השכולות מהווה גרעין של ברזל בחברה הישראלית • נכונותה להימנע מהעלייה לקברים משמשת כמופת להתנהלות אזרחית מושכלת • דעה

,עודכן
מרינה לויטס על קבר בנה דימה ז"ל בהר הרצל // צילום: צחי מרים

עכשיו, כשאנחנו יודעים מפיו של שר הביטחון נפתלי בנט ש"בתי הקברות הם פצצת מוות", אנחנו מבינים סוף־סוף למה אסור להגיע לחלקות הצבאיות כדי לפקוד את קברות יקירינו. למעשה, זאת אולי ההנחיה הרגישה ביותר עד היום מבין שלל ההוראות, הצווים וההנחיות שבאמצעותם התגונן עם ישראל מפני המגיפה. אבל זה לא אומר שההחלטה לא לאפשר הגעה לבתי הקברות ביום הזכרון אינה נכונה. היא בהחלט הדבר הנכון והמתבקש, בייחוד אם רוצים להמשיך במסלול של הקלות ויציאה לחיי שגירה ממצור הקורונה.

מדינת ישראל מתייחדת עם חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה // צילום: משה בן שמחון, יוני ריקנר, שמואל בוכריס

משום מה, אחרי סגר פסח על שני מועדיו, דווקא ביטול הצד הטקסי של ההתייחדות עם הנופלים בשעות הבוקר המאוחרות נראה כגזירה שיהיה קשה לעמוד בה. אני לא זוכר אי פעם שהטקס הפשוט הזה עם הצפירה ליד הקברים לא התקיים. עבור מי שנוהג לעלות לחלקה צבאית במקום זה או אחר, בקיבוץ או בעיירה שכוחה, העלייה לקבר היא גם סוג של מפגש. זה נשמע משונה. אנשים שאתה לא פוגש ונדמה שאין לך סיבה לפגוש לאורך השנה, מופיעים מאי משם ושיחה מתחילה על אותם עניינים. חיבוקים, נשיקות וכו'. כל הדברים האסורים היום באיסור חמור.

אבל קהילת המשפחות השכולות מהווה בחברה הישראלית גרעין של ברזל. חלק מההצלחה בהתמודדות עם הקורונה מקורה באחווה החברתית והלאומית שלנו, בנכונות לקבל משמעת, למרות הטענה שהישראלים אינם מכבדים את החוק. הנכונות של אלה שאיבדו את בניהם, אחיהם וחבריהם, חברותיהם ואבותיהם, להימנע השנה מהעלייה לקבר בהמונים אמורה לשמש דוגמה להתנהלות אזרחית מושכלת.

מרינה לויטס על קבר בנה דימה ז"ל בהר הרצל // צילום: צחי מרים
מרינה לויטס על קבר בנה דימה ז"ל בהר הרצל // צילום: צחי מרים

אז אולי אזרחי ישראל הם אנשים חופשיים ואינם צריכים לציית להנחיות כי כך וכך, ויורם לס חושב ככה ויאיר גולן חושב אחרת; אבל מכיוון שמדובר במאבק משותף - והמדינה דורשת מהערבים הקרבה לא פחות חמורה בנושא הרמדאן - מוכרחים לקבל את הדין.

עוד בנושא:

הממשלה אישרה את תקנות שעת החירום לימי הזיכרון, העצמאות ולתקופת הרמדאן

נתניהו הכריע: סגר ביום העצמאות ומניעת גישה לבתי העלמין ביום הזיכרון

משפחות שכולות פקדו את קברי יקיריהן: "זה קשה, אבל הבריאות חשובה יותר מהכל"

זה ויתור עצום. מי שמשתתף קבוע באירועי הזיכרון האינטימיים האלה, יודע. החשש הוא שאנשים יבקשו לפרוץ מחסומים בדרך לחלקה הצבאית, אולי בעיקר כדי להפגין ולהחצין את קדושת הקורבן. איך עושים שזה לא יקרה? ההצעה לפיזור העלייה לקבר על פני שבוע שלם היא רעיון סביר. העיקר, לא להידחק. כל אירוע כוחני ואלים ביום הזיכרון יפגע בזכר הנופלים. האיפוק במקרה הזה הוא כוח. בייחוד מצד השכולים.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר