הוכחנו שאין כמו עם ישראל בסולידריות

יקיריי ויקירותיי. מי היה מאמין שכבר עברנו 72 שנה. כילד, הרגעים האלה, ערב קום המדינה, חרותים בזיכרוני היטב.

אני זוכר את הדיווחים מעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, את הריקודים, את הפיכתה של ירושלים מייד לשדה קרב, את המצור הקשה על העיר, את ההכרזה הנרגשת על הקמת המדינה ב־ 15 במאי, ה' באייר תש"ח, שהתערבבה יחד עם הידיעות על נפילת גוש עציון, ומאוחר יותר את נפילת הרובע היהודי ואת הסכמי שביתת הנשק.

בירושלים השמחה היתה מהולה בחשש כבד. הרגשנו היטב את שבריריותו של הרגע, יחד עם ההיסטוריה שאנחנו חיים. בכל שלב ושלב, בימי עצמאות שמחים וחגיגיים, וגם ברגעים קשים ועצובים יותר, תמיד היה לנו את ה"יחד" הישראלי. ה"יחד" שאיתו כאבנו, ה"יחד" שאיתו שמחנו. גם ביום העצמאות הזה, בצל המאבק במגיפה המפילה חללים והמשבר הכלכלי, אנחנו לא מוותרים על ה"יחד" שלנו. לא מוותרים ולא נוותר. אנחנו שמחים ומתרגשים יחד, גם אם ממרחק.

מדינת ישראל היא נס ופלא. הקמנו תעשייה מתקדמת, ייסדנו חקלאות מפוארת וחדשנית, שכל העולם נושא אליה עיניים. יצרנו תרבות מגוונת ועשירה והפכנו למדינה ששמה הולך לפניה בפיתוח ובהמצאה, ביזמות, בטכנולוגיה, ברפואה, במדע ובמחקר. הוכחנו שאנחנו אומה עתיקה אבל איזו חדשנית. אומה ששואבת עוצמה, ערכים ואמונה ממסורת עתיקה כל כך.

אומה שלומדת בכל יום להתפתח, להתעדכן, כן להתחצף לפעמים, להעז ולנצח. זו הסיבה שגם ביום העצמאות הזה העם בישראל מצליח להוכיח שאין כמוהו. אין כמוהו בסולידריות, בערבות ההדדית, בנכונות לתרום ולהושיט יד, בימים אלה המחייבים אותנו להושיט יד אלה היכולים יותר לאלה היכולים פחות. זוהי הרוח הישראלית שמאפשרת לנו לצמוח מהמשברים שפוקדים אותנו, לצמוח שוב ושוב, מחוזקים ומחושלים מאי פעם.

בימים אלו אני קורא לכם אזרחי ישראל, זה הזמן לקנות כחול לבן. לבחור מחדש בתעשייה ובחקלאות הישראלית, לתמוך בעצמאים ובעסקים הקטנים ולחזק את הכלכלה הישראלית. המשבר הקשה הזה ואופן ההתמודדות שלנו איתו, בני כל השבטים במדינתנו, כל המגזרים וכל הקבוצות, הם שמוכיחים כי הרוח הישראלית תוכל גם לאתגר הזה.

זו הרוח שתישא אותנו לעוד ימי עצמאות רבים וטובים, ובתקווה שאלה ימצאו את כולנו בבריאות טובה, בימים של שגשוג ושל לכידות חברתית. חג עצמאות שמח, יקיריי ויקירותיי, חג עצמאות שמח, ישראל.