זאת סגירת מעגל מרגשת במיוחד: אביו נלחם בתאונות דרכים ומצא את מותו בתאונת דרכים טרגית, כעת בנו ממשיך את דרכו ומשרת ביחידה שבה שירת אביו. "תמונות ההנצחה שלו קיבלו אותי, החברים של אבא מעניקים לי חיבוק חם, זה לא קל אבל מרגיש לי נכון", מספר רס"ר עידו משל, סייר במשטרת התנועה של מחוז תל אביב.
מכירים את הילדים הקטנים שהולכים עם הוריהם ברחוב, רואים ניידת משטרה ומתלהבים? רובם מתבגרים וזה עובר להם, אבל במקרה של עידו משל זה רק השתרש אצלו יותר ויותר.
עידו תמיד רצה להיות שוטר. יום אחרי שחרורו מהצבא הוא כבר התייצב בתחנת המשטרה הקרובה לביתו. בצה"ל שירת כמ"כ טירונים במחנה 80 ופיקד על נערים בעלי עבר פלילי ומצב קשה בבית. "לכן ביקשתי להתגייס למחלק הנוער במשטרה, לעזור לאותם קטינים שהסתבכו וקצת תעו בדרך. חשבתי שגם אם אעזור לשיעור קטן מהם, אלו עדיין חיים של מישהו או מישהי וכל סביבתם", הוא מספר.
שלושה חודשים אחרי השחרור עבר את שרשרת המיונים והתגייס למשטרה. "דיברתי המון עם אבא שלי, שהתנדב במשטרת התנועה. הוא היה מבצע בין שלוש לחמש משמרות בשבוע. השוטרים התבדחו שהוא צריך לקבל משכורת וימי חופשה".
אלא שבמאי 2015 נהרג באורח טרגי במהלך פעילות התנדבות באגף התנועה, כשנרתם לסייע בחילוץ נהג שנתקע במחלף גן רווה בראשון לציון.
"חודשיים לתוך הטירונות של המשטרה, נלקח עידו לאחד המשרדים במכללה הלאומית לשוטרים, שם הודיעו לו על מות אביו בתאונה. "הייתי כבר עם היד על הטלפון כדי להתקשר אליו ולספר לו שאומרים פה שהוא נהרג, אבל הבנתי שזה נכון. משפט של שלוש שניות שינה את חיי ב-180 מעלות".
חמש שנים שירת עידו במחלק הנוער של מרחב דן ובשנה האחרונה בתחנת גבעתיים, אך מאז התאונה הטרגית הוא רצה לסגור מעגל ולעבור למשטרת התנועה הארצית - היחידה שבה שירת אביו ז"ל. "זה מרגיש נכון. העבודה לא קלה בכלל, אבל ציפיתי לזה. מפה יש רק לאן לעלות", הוא מסכם בעצב ובגאווה.