גברים בגילי 18 עד 29 מובילים בפער ניכר את רשימת מקבלי הדו"חות בגין הפרת ההנחיות והצווים הקשורים לנגיף קורונה, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום".
לפי הנתונים, יותר גברים מנשים אינם עוטים מסיכות מגן, מפירים את חובת הבידוד ומסרבים להוראות השוטרים לפזר התקהלות אסורה. בפילוח לפי ערים עולה כי ירושלים מובילה עם מספר הדו"חות הגבוה ביותר ואחריה תל אביב. את הרשימה הבלתי מחמיאה של חמש הערים המובילות במתן דו"חות סוגרת אשקלון.
מניתוח הדו"חות שחולקו עד אתמול עולה כי הפער בין מספר הדו"חות שניתנו לגברים לעומת נשים הוא משמעותי. 89% מהאכיפה בוצעה נגד גברים לעומת 11% נגד נשים. כך, למשל, בגין אי־עטיית מסיכה - 85% מהדו"חות ניתנו לגברים, לעומת 15% לנשים. המגמה הזו חוזרת גם בשאר סוגי הדו"חות: בגין הפרת חובת בידוד - 87% מהדו"חות ניתנו לגברים, לעומת 13% לנשים. הפער הולך ומתרחב כשמדובר בסירוב להוראת שוטר לפיזור התקהלות אסורה - 96% מהדו"חות שנאכפו הם נגד גברים, לעומת 4% בלבד נגד נשים.
הסוגיה המשמעותית ביותר בתקנות כיום היא כמובן עטיית מסיכה. ב־27 באפריל נכנסה לתוקפה תקנה שלפיה אדם שנמצא במקום שאינו מקום מגוריו בלי לעטות מסיכת פה־אף ייקנס בסכום של 200 שקלים ללא התראה. בתחילת השבוע, לאור העלייה בתחלואה, הוחלט בקבינט הקורונה להעלות את גובה הקנס ל־500 שקלים, אך ההחלטה טרם נכנסה לתוקף.
במשרד הבריאות הסבירו כי נגיף הקורונה עובר מאדם לאדם באמצעות טיפות שניתזות מהפה ומהאף בזמן דיבור, שיעול או התעטשות והדגיש כי המסיכה היא אמצעי חיוני שמונע הידבקות בנגיף. אלא שמי שמסתובב ברחובות יכול להבין שההנחיה הזו טרם הופנמה על ידי חלק ניכר בציבור. מנגד, בימים האחרונים גוברים הקולות של האזרחים, ובעיקר מי שנמצאים בסיכון, הזועמים על אי־עטיית המסיכות ומאשימים את מי שמפר את ההנחיה בחוסר התחשבות.
את רשימת מפירי ההנחיות והצווים מובילה קבוצת הגיל 18 עד 29 עם 42,698 דו"חות המהווים כ־%55 מסך האכיפה. לאחריה, קבוצת הגיל 30 עד 39 עם 13,236 דו"חות, קבוצת הגיל 40 עד 49 עם 7,989 דו"חות, קבוצת הגיל 12 עד 17 עם 7,236 דו"חות, קבוצת הגיל 50 עד 59 עם 4,278 דו"חות, קבוצת הגיל 60 עד 69 עם 1,732 דו"חות, ואת הרשימה סוגרת קבוצת בני ה־70 יותר עם 423 דו"חות. גיל 18 הוא בעל מספר הדו"חות הגבוה ביותר - 4,970 דו"חות.
ומהי הסיבה הנפוצה ביותר לקבלת דו"ח? נכון לאתמול נרשמו בסך הכל 79,919 דו"חות, מתוכם 23,143 בגין אי־עטיית מסיכה, 44,465 בגין יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנה, 1,319 בגין סירוב להוראת שוטר לפיזור התקהלות, 403 בגין הפרת חובת בידוד, ו־7,040 בגין שהייה במקום אסור.
בפילוח לפי ערים עולה כי ירושלים ניצבת בראש הטבלה הבלתי מחמיאה עם 12,595 דו"חות, אחריה תל אביב־יפו עם 6,226 דו"חות, בת ים עם 1,600 דו"חות, נצרת עם 1,451 דו"חות ואת הרשימה סוגרת אשקלון עם 1,158 דו"חות.
עסקים על הכוונת
בימים האחרונים, לאחר אתנחתא שחלה כתוצאה מירידה בתחלואה וחזרת הפשיעה לרחובות, שבה המשטרה והגדירה מחדש את יעדי האכיפה כך שיינתן דגש על אכיפה, יחד עם פקחי הרשויות המקומיות, בבתי עסק. בתחילת השבוע אף הורה ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן להקים מינהלת לצורך תיאום האכיפה ברמה הארצית.
גורמים במשטרה אומרים כי האכיפה היא כלי והיא אינה המטרה העיקרית של הארגון. לדבריהם, "עדיף היה אם חלקים בציבור שאינם מקפידים למלא את ההנחיות היו מגלים משמעת עצמית ובכך חוסכים מהשוטרים לאכוף נגדם ולהטיל קנסות מיותרים".