"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שיעור במסירות: הצוות נכנס מיוזמתו לבידוד עם החוסים
26 דיירים בהוסטל של אקים חויבו בבידוד • 13 אנשי צוות החליטו לא לנטוש אותם - והצטרפו • "הם חייבים טיפול צמוד - לא הייתי משאיר אותם לבד"
צילום: יח"צ // יחד בבידוד בהוסטל

שיעור במסירות: הצוות נכנס מיוזמתו לבידוד עם החוסים

26 דיירים בהוסטל של אקים חויבו בבידוד • 13 אנשי צוות החליטו לא לנטוש אותם - והצטרפו • "הם חייבים טיפול צמוד - לא הייתי משאיר אותם לבד"

אסף גולן
, עודכן

בשבוע שעבר, בעקבות העובדה ששני אנשי צוות בהוסטל "יד ביד" של עמותת אקים באבן יהודה נמצאו חיוביים בבדיקות נגיף הקורונה שעברו, נכנסו 26 הדיירים, אנשים עם צרכים מיוחדים, לבידוד. אלא שדיירים אלה לא נותרו לבדם להתמודד עם הסגר; 13 אנשי צוות החליטו מיוזמתם להתנתק מההורים, מהאחים, מהילדים ומבני הזוג ולהיכנס לבידוד יחד עם דיירי ההוסטל כדי לטפל בהם.

אננה אמרה, אחת המטפלות, שהתנדבה להיכנס לבידוד בהוסטל, השאירה בבית בעל וחמישה ילדים, הגדול בן 23 והקטנה בת 4 וחצי: "ידעתי שכאן יותר צריכים אותי. אין מישהו שיוכל לטפל בהם, ובבית, כל כמה שזה קשה, הילדים יהיו מטופלים על ידי בעלי או הבן הגדול שלי".

"בתור אח מוסמך שמעניק טיפול רפואי לאנשים שחיים פה בהוסטל, חלקם במצב סיעודי, חלקם עם בעיות רפואיות קשות, היה לי ברור שאני לא יכול להשאיר אותם ללא השגחה וטיפול צמוד. יש פה אנשים שחייבים טיפול ועזרה סביב השעון. לא היה סיכוי שהייתי משאיר אותם לבד. זו בכלל לא היתה התלבטות מבחינתי", מתאר מוחמד ערקי, אח במקום, את ההחלטה להישאר.

במהלך הימים מנסים אנשי הצוות לשמור על שגרת יומם של הדיירים ולעטוף אותם באהבה. הם אינם היחידים. גם השכנים שמתגוררים בסמוך להוסטל דאגו לאורך כל ימי הבידוד לשלוח לדיירים מטעמים ופינוקים. "הטלפון לא מפסיק לצלצל. הם שואלים לשלומנו, שולחים אוכל, עוגות, ממתקים. התרגשתי מההתעניינות ומהאכפתיות", מספר מוניר גרבאן, מנהל התפעול של המקום.

עוד בנושא:

• הנתונים המלאים נחשפים: 65.8% אחוז נדבקו בבית

• 16 נדבקים בבית אבות בי-ם

• התפרצות קורונה במעון לניצולי שואה בפרדסיה

בני המשפחות שנותרו בבית תומכים מרחוק, אבל הגעגועים חזקים. "שש שנים אנחנו יחד ואף פעם לא עזבתי אותה", מודה עומר אפוטה, הטבח שהותיר בבית את רעייתו, "הקושי הוא בעיקר בלילות כי אז היא באמת מרגישה את המרחק והלבד. אנחנו מדברים בטלפון, אבל זה כמובן לא תחליף".

אם הכל יעבור בצורה טובה, בשבת תסתיים תקופת הבידוד של הדיירים ואנשי הצוות יוכלו לשוב ולפגוש את משפחותיהם.

כל העובדים מסכימים פה אחד כי התקופה הזו תמשיך ללוות אותם עוד זמן רב. "גם שבע-שמונה שנים של עבודה משותפת לא מתקרבות לקרבה ולחברות שנוצרו פה בשבועיים בבידוד", מסכם גרבאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...