יואב ומרים מועטי, בני 91 ו-87, הזקוקים לסיוע סיעודי, נותרו ללא מלווה, כתוצאה מצעדי המחאה של ועד עובדי משרד החוץ. המטפלת הקודמת של הזוג ברחה ובמקומה אושרה הבאת עובדת חדשה מהפיליפינים אשר אמורה הייתה להגיע לארץ מחר. ואולם, שגרירות ישראל בפיליפינים סירבה לאשר ויזה לעובדת, כחלק מצעדי המחאה של ועד העובדים, במטרה לשפר את שכרם.
ביתם היחידה, מאירה לחאני, פנתה לכל הגורמים במשרד החוץ, בכלל זה לשכת השר וועד העובדים, בבקשה לאפשר לעובדת לבוא ארצה. ואולם כל פניותיה נדחו. בוועד העובדים אישרו כי המקרה מוכר להם אך בשל העיצומים הם מסרבים לאשר לעובדת לקבל את הוויזה לישראל.
לחאני, שנותרה לטפל לבדה בשני הוריה המבוגרים זועמת. "הם נתנו את כל חייהם למען מדינת ישראל. ברבות ימיהם, כשהם צריכים עובדת זרה, הם לא יוכלו לקבל אותה כי אנשי משרד החוץ רוצים העלאה בשכר", סיפרה מאירה. "לא ייתכן שקשישי מדינת ישראל נחבטים לכל עבר, הן מצד העובדים הזרים, והן מוועד העובדים שהפך אותם לשבויים בידיו עד להעלאת שכרם. אני לא מצליחה להבין את האטימות. אני כועסת מאוד על משרד החוץ ועובדיו. לא מפקירים קשישים ולא הופכים אותם לשבויים, כדי להגדיל שכר. יש דרכים שונות ומגוונות למחות ובטח לא כך. זו לא הדרך! לאן נעלמו כל המשפטים 'והדרת פני זקן...אל תשליכיני לעת זקנה?".
מוועד עובדי משרד החוץ נמסר כי "מזה מספר חודשים שוועד עובדי משרד החוץ מצביע על הפגיעה המתמשכת בעובדיו בארץ ובשליחיו בחו"ל. למרות התרעות חוזרות ונשנות, מאמצינו לקדם משא ומתן כשלו. שר החוץ חזר והצהיר על תמיכתו בדרישות העובדים, אך בפועל לא חל שינוי כלשהו לטובה והפגיעות בעובדינו נמשכות. האחריות לפגיעה באזרחים מונחת על כן לפתחו של שר החוץ. אנו מוכנים להתייצב למשא ומתן בכל זמן ומקום כדי להביא לסיום מהיר של המשבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו