הח"כים דורשים תוכנית חלופית: "הקורונה לא תיעלם בקרוב, צריך לבנות שגרה לצידה"

ועדת הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון התכנסה היום (שלישי) כדי לדון על אסטרטגיית היציאה מהסגר, זאת לקראת הדיון בקבינט הקורונה שצפוי להתכנס בשעה 15:00.

ח״כ שאשא-ביטון אמרה בפתיחת הדיון: "הגיע הזמן שאנחנו נסתכל על הקורונה בצורה רחבה כעל משבר ולא רק התמודדות במניעת התפשטות הנגיף עצמו. אנחנו חייבים להסתכל על מספר המובטלים, כמה אנשים פשטו רגל, אלימות במשפחה, אנחנו מאבדים כאן דור שלם של ילדים - אותם הילדים שכבר תקופה לא מגיעים לבתי הספר בצורה סדירה. אנחנו יודעים שהנגיף יישאר כאן לפחות עוד שנה ואנחנו לא נסגור שנה אנשים בבתים".

"צריך לבחון איך אנחנו מתמודדים עם הנגיף ונזהרים ממנו אבל לא מייצרים שגרת חיים של פחד. יש כאן חוק וכולנו חייבים לכבד אותו, אנחנו שומעים המון אנשים מתוך מצוקות גדולות מאיימים לשבור את הסדר - אנחנו איבדנו את אימון הציבור, וכדי שנוכל למנוע את האנרכיה הזו - אנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה לבנות את אמון ציבור מחדש - לדבר עם הציבור בהיגיון, בשקיפות אמיתית ובגובה העיניים".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ׳ איתמר גרוטו אמר כי מאז תחילת הסגר הצטמצם מספר הרשויות האדומות מ-200 ל-26 בלבד: "יש ארבעה עקרונות שמובילים את אסטרטגיית היציאה - ניהול ברמת הרשות, מדיניות, אכיפה והסברה. כרגע נראה שהסגר הביא לכך שאנחנו נמצאים במדדי תחלואה טובים". 

פרופ׳ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הציג בפני הוועדה תכנית אסטרטגית ליציאה מהסגר וטיפול כולל במשבר שהוכנה ע"י מומחים  תוך התייחסות לכלל ההיבטים של המשבר. "שמעתי את נשיא המדינה מדבר על היעדר המצפן. אנו מנסים לנווט אל היעד הנכון, וכדי לעשות זאת צריך לקבוע מהו - וזה מה שאנחנו מציעים כאן. התוכנית של משרד הבריאות היא לפעול מתוך פחד. אנחנו מציעים דרך אחרת: לשמור על החיים ולא להתרכז רק בנזק של הקורונה, בלי להתייחס לצורכי הציבור. סגר לא מונע הדבקה ותמותה, הוא מחסל את מדינת ישראל".

פרופ' לוין הוסיף כי "העברת המחלה נעשית בעיקר בגילאים 15-29 ואם לא ניתן להם פתרונות הם פשוט ידביקו. בשביל זה צריך לעסוק בבריאות כערך שמגלם בתוכו את מה שצריך לשאוף אליו. אין בריאות הציבור בלי הציבור".

לדבריו "עלינו ליצור שיגרת חיים חדשה בנוכחות הנגיף. אנשים בישראל מתים יותר גם היום מהשמנה, היעדר פעילות גופנית, חוסר נגישות לטיפול במגפות הכרונית, עישון וכו׳. חייב להיות טיפול דיפרנציאלי. אנחנו צריכים חיסון חברתי. הסגר גורם לנזק שעולה על התועלת, ההגבלות לא הגיוניות. כל השקעה שלנו במניעה היא מבורכת".

פרופ' לוין הדגיש כי "חייבת להיות עקביות. חוסר העקביות שוחקת את האמון בהנחיות. עלינו להתמקד בסדנה לאוכלוסיות בסיכון מבלי לסגור אותם בבית, לעזור להם לספק את הצרכים החיוניים שלהם תוך מזעור- בחקירות האפידמיולוגית. למה אנחנו לא יוזמים תכנית ״מגן אבות ואמהות״ עבור אוכלוסיות נוספות בסיכון. צריך לראות לא רק כיצד מונעים הדבקה מהקורונה אלא כיצד מאפשרים חברה, גם לנפש ולתרבות יש חשיבות. הפכנו את האנשים לברגים במכונה כשהם לא מבינים למה הם צריכים לעשות דברים מסוימים".

בקרב כל מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי והמקצועי יש תמימות דעים שהפעם יש לבצע את תהליך היציאה בקצב איטי וזהיר. עם זאת, קיימות מחלוקות מהותיות בין השרים ואנשי המקצוע ממשרד הבריאות, החינוך והאוצר - עד כמה מדוד. יש לציין כי הלילה בחצות צפויה לפוג הארכת תקנות שעת החירום משבוע שעבר, והקבינט יחליט אם להאריכן. 

מיטל יסעור בית-אור השתתפה בהכנת הכתבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו