צוללות או לא להיות: מדוע חקירה בנושא אסטרטגי נפתחת מסיבות פוליטיות?

לפני שנכנס לפוליטיקה, טען גנץ שלפי מה שהוא מכיר בדרג המדיני - לא הייתה שחיתות בפרשת הצוללות. הוא הכיר את נושא רכש הצוללות מימיו כרמטכ"ל. עכשיו, לפני ההודעה על החלטתו להקים ועדת בדיקה ל"פרשת הצוללות", הוא אמר בראיון: "זה נושא חמור שראוי להיחקר". עוד אמר: "לא ייתכן שיוחלטו החלטות אסטרטגיות ללא התייעצות בדרגים המקצועיים". על מדיניות המאבק במגיפה אמר ל־ynet: "צריך מדיניות נטולת השפעות פוליטיות".

והנה, עכשיו אפשר לראות את הדינמיקה של התנעת חקירות בישראל.נפתחת חקירהבנושא אסטרטגי ממדרגה ראשונה, מסיבות פוליטיות. אך יש לומר עוד: יש גם שיקול אסטרטגי בתבערת הצוללות. מתברר שיוצאי מערכת הביטחון הבכירים, אנשים כמו יעלון, ברק, יאיר גולן, כולל גנץ עצמו, יכולים להפעיל קבוצות לחץ צעקניות עם רוח גבית תקשורתית חזקה ולכפות לבסוף עוד חקירה. ועדת בדיקה במערכת הביטחון, שיכולה גם להעביר בסופו של דבר את ממצאיה להליך חקירה פלילי, אם אלה גובלים בפלילים.

האבסורד הוא ששר בממשלה מחליט להקים ועדת בדיקה שהיא למעשה ועדת חקירה, שמטרתה לשים את הצלב על ראשו של ראש הממשלה - בממשלה שבה גנץ מכהן כשר הביטחון.

הסיבה האסטרטגית של בכירי מערכת הביטחון בדימוס כאשר הם מתדלקים את הצוללות לכדי שערורייה מתמדת, היא שהם מתנגדים לרכש הצוללות. הם מתנגדים להגדלת זרוע הצוללות, שהיא זרוע חיונית למדינת ישראל לעת סגריר. איש אינו יודע אם ישראל לא תגלוש בהדרגה למזרח תיכון גרעיני, ובשביל זה צריכים את רכש הצוללות. על ידי הפללת פרשת הצוללות מקווים אותם מתנגדים להטביע את הצוללות, ויחד איתן את ראש הממשלה.

הגרמנים אומרים כבר זמן רב שאם ייחשף פגם פלילי בנושא, הלכו הצוללות. הם יבטלו את העסקה. מה שדן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון, אמר בתצהיר לגבי "מכרז" על הצוללות, הוא מגוחך. מאז 1991, בימי הקנצלר קוהל, גרמניה היא ספקית הצוללות. היא מציעה הסדר קבוע שבמסגרתו היא מסבסדת שליש ממחיר הצוללת, אך לישראל יש קרבה היסטורית בנושא הגרעין ובנושא הצוללות עם גרמניה, ולא רציני לבוא לדרוש שעל מערכת נשק כזאת יוצא מכרז בינלאומי. ממש כפי שמשרד הביטחון לא מוציא מכרז על רכש מטוסי העתיד ורוכשים אותם בארה"ב.

צריך להזכיר שצה"ל ומערכת הביטחון סיבכו את החברה הישראלית שוב ושוב בעשור האחרון בשערוריות שהפכו לחקירות ולוועדות חקירה: ועדת החקירה על המרמרה, פרשת הרפז־אשכנזי־מנדלבליט ("הפגר המסריח", כפי שהגדיר בזמנו בני גנץ), פרשת אלאור אזריה ופרשת הצוללות וכלי השיט שיעלון, ברק, לפיד ושלח מנפחים כבר ארבע שנים, והפכה למוטיב המרכזי במהומות החולצות השחורות והפשיזם האדום. טוב היה אם צה"ל ישוחרר סוף־סוף מהפוזיציה של צבא שיש לו מדינה.