אביו של רב"ט ליהוא בן-בסה ז"ל נפרד ממנו: "תמשיך לחיות בכל תא בגופי"

רב"ט ליהוא בן-בסה ז"ל הובא למנוחות היום (רביעי) בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. מטוסוהתרסק אתמול בעת טיסת אימונים שגרתיתבמסגרת שלב ההיערכות "צ'ק 15" בקורס טיס. עמו נהרג המדריך רס"ן במיל' איתי זיידן ז"ל. לוויתו התקיימה בקיבוץ שובל בשעות הצהריים.

בן-בסה ז"ל היהחניך בקורס טיסוהתגייס רק לפני שלושה חודשים, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר מקיף ג' בראשון לציון. בן 19 היה במותו. ליהוא הותיר אחיו זוג הורים ואח תאום.

האב שלומי נפרד ממנו:"בן יקר שלי, אני כותב לך מילים אלו לא הגיוניות מהשאול. כותב אותן על מיטתך, בחדרך הקטן. על הכוננית מולי מטוסים מיניאטורים שביקשת שאביא לך מחו"ל ואותם הרכבת. בני, בעל החיוך המבויש והמקסים, נולדת פג, יצאת שני לעולם, מעניק לאחיך את זכות הבכור כמו ג'נטלמן.הגורל הטוב תמיד היה לצידך: כשהיית בן כמה חודשים נחנקת ממזון. סבתא טפחה על גבך והצילה אותך. בגיל חמש שברת את הרגל ולקחת את זה כאילו כלום. כבר אז למדת להתגבר על כל קושי במהירות ושימשת לי מאז דוגמה לרגעים קשים בחיים שלי. אבל הפעם הגורל היתל בך. על מה חשבת בשניות האחרונות? האם סבלת?

"סלח לי, בני. אתה תימצא איתי בכל דמעה שלי ותמשיך לחיות בכל תא בגופי. עשיתי כמיטב יכולתי כאבא. אני מצטער ומכה על חטא שלא עשיתי יותר.עכשיו תהיה נוכח בכל שנייה בחיי, נכנסת לתוך לבי לעד ואני נושא אותך איתי כל הזמן, עד הפעימה האחרונה. תנוח על משכבך בשלום. אתה לא לבד, אף פעם לא תהיה, אני מבטיח".

אל"ם יובל הראל, מפקד בית הספר לטיסה, הקריא ציטוט מן השיר "בלילה" מאת אברהם חלפי: "אולי לא היה עוד דבר ברקיע. אולי מעולם לא היה ברקיע דבר, ורק מישהו, כציפור שנפלה מן הקן, דימה למצוא ברקיע דבר".

"ליהוא, חיפשת דבר מה ברקיע", ספד לו אל"ם הראל. חיפשת ברקיע את ייעודך? חיפשת דבר מה - ואנחנו מצאנו אותך: נער מיוחד ומוכשר שראה את האחר מלפניו, ששם את טובת הכלל לפני טובתו האישית, שהיה עוגן ומשענת להוריו ולאחיו.

"יצאת לטיסה האחרונה שלך עם זיידן, מטובי הטייסים והמדריכים, מנוסה ומיומן, מפקד הטייסת שלך. החברים מספרים שלפני הטיסה זיידן חיבק אותך חיבוק אבהי ואתה סיפרת להם איך הרגשת שאתה מתקדם בכיוון הנכון, עד שזה קרה".

לדבריו, "אנחנו מנסים מאתמול בבוקר להבין מה קרה שם עם הרבה יותר סימני שאלה מתשובות. נתחקר את המקרה, נלמד את הטעויות ונדע לא לחזור עליהן. "חבריך ישלימו טיסותיהם ונמשיך להכשיר אותם. הם עכשיו מרגישים את אחוות הלוחמים בפעם הראשונה וכואבים. הם חושבים כעת על המשימה. זו משימה עם סיכון, אך היא ראויה. בשירות הזה יש גם סיכונים ואנו נאלצים לשלם לעתים מחירים. המשפחה שלך שילמה מחיר בלתי נסבל. זו הייתה אחריות שלי להחזיר אותך הביתה בשלום. לא עמדתי בה ואני מצטער".

רס"ן ר', מפקד טייסת "מכין": "במושב השמאלי ישב זיידן, טייס ותיק ואיש משפחה, ולימינו נער יפה תואר מראשון לציון. הטיסה הייתה חלומו. טרם הגיוס התאמן מול המחשב ובשבועות האחרונים למד בקפדנות לכל טיסה. אין מילים שיביאו מזור לכאבכם. איבדתם את היקר מכל. ליהוא אהב לטוס, עלה לטוס עם חיוך ונחת עם חיוך גדול יותר. מפקדיו מתארים אדם ערכי, משפחתי ובעל שלוות נפש שאינה ניתנת לערעור. ליהוא העריץ את זיידן וקפץ מאושר כשנודע לו על השיבוץ לטיסה. מקווה שתמצאו נחמה בכך שברגעיו האחרונים הוא הגשים את חלומו, מרחף באוויר ליד מדריך שאהב, מלא תחושת שליחות".

בת דודתו של ליהוא, עדן: "למה מכולם דווקא אתה נהרגת? אתה עוד ילד, רק בן 19. לא הגיע לך. מגיע לך להגשים את חלומך ולהיות טייס. כשיהיה לי ילד אקרא לו על שמך".