עיר דוד זכתה ב"אוסקר של המנהור"
בתחרות העיצוב הבינלאומית למנהור וחללים שבה זכתה "דרך עולי הרגל" בירושלים, התמודדו 170 פרויקטים שונים מ־54 מדינות
גאווה ישראלית: פרויקט החפירות בעיר דוד זכה במקום הראשון בתחרות המנהור הבינלאומית. פרויקט החפירות הארכיאולוגיות, שבמסגרתו נחשפת בימים אלה "דרך עולי הרגל" בגן הלאומי עיר דוד בירושלים, זכה בסוף השבוע במקום הראשון בתחרות המנהור והחללים התת־קרקעיים הבינלאומית, שמקיים ארגון המנהור העולמי בכל שנה. לתחרות הגישו השנה את מועמדותם לא פחות מ־170 פרויקטים שונים מ־54 מדינות.
"דרך עולי הרגל" שימשה רחובה הראשי של ירושלים הקדומה בימי בית שני לפני כ־2,000 שנה, ועליה צעדו עולי הרגל בדרכם אל בית המקדש. אורכו הכולל של הרחוב, שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ־8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ־400 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים, כמקובל בבנייה מונומנטלית ברחבי האימפריה הרומית, וחשיפתו מתקיימת בימים אלה על ידי ארכיאולוגים של רשות העתיקות במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).
מאחר שמדובר בחפירה תת־קרקעית, מעורבים בתהליך החפירה גורמים הנדסיים ונעשה שימוש בקונסטרוקציה רבה, שנועדה לאפשר חשיפה בטוחה של הרחוב. שלל הממצאים שהתגלו עד כה במהלך החפירה, ובהם שרידי חנויות, מטבעות ומשקולות, מעידים על המסחר שהתקיים ברחוב. ביום שישי האחרון הכריז ארגון המנהור העולמי כי במקום הראשון בתחרות זכה פרויקט החפירות בעיר דוד, בניהולו ההנדסי של גלעד פריימן, מהנדס הפרויקט וחבר במדור הצעירים באיגוד המהנדסים.
לדברי פריימן, "מדובר בפרס האוסקר של עולם המנהור, והעובדה שזכינו במקום הראשון מרגשת אותי מאוד גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. כשיגידו בסוף שאני הייתי חלק מהפרויקט שזכה לחשוף את דרך עולי הרגל בעיר דוד, זה בשבילי שווה הכל. הזכייה, שהתרחשה בסוף השבוע, היא ההכרה הבינלאומית לעבודה שאנחנו עושים בכל יום בשטח".
פריימן הוסיף: "אני חושב שהפרויקט הזה אמור להיות בינלאומי, לקרב לבבות ולהביא שלום. מה שאנחנו חושפים פה זו ההיסטוריה של כולם, ואני חושב שגופים מכל העולם צריכים לקחת בו חלק. זו לא זכייה פרטית שלי, אלא של כל מי שלוקחים חלק בפרויקט החשוב הזה, ובראשם עיר דוד, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, וכמובן המשרד שבו אני עובד - גרושקו מהנדסים".
בנימוקי הזכייה התייחסה ועדת הפרס לעובדה שמדובר בפרויקט ייחודי, העושה שימוש ביצירתיות ובאמצעים פורצי דרך בתחום ההנדסה והארכיאולוגיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו