"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

25 נשים נרצחו השנה; הצעירה מכולן - רק בת 19

דו"ח מדאיג של האוניברסיטה העברית: 21 מהקורבנות נרצחו בשל היותן נשים • מתוך 18 מקרים שבהם זהות הרוצח ידועה - ב-17 מהם הרוצח היה קרוב משפחה

,עודכן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים // צילום: דודו גרינשפן // הפגנה נגד אלימות כלפי נשים

דו"ח של האוניברסיטה העברית מציג את הנתונים הקשים עלמקרי רצח של נשיםבידי גברים בשל היותן נשים (פמיסייד) במהלך 2020.

נתוני הדו"ח נאספו על ידי התצפית הישראלית על רצח נשים, גוף שהוקם באוניברסיטה העברית בירושלים ושואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים בתחום. את הדו"ח כתבה ד"ר שלוה וייל מבית הספר לחינוך על שם סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, שהקימה את המיזם.

על פי הנתונים, 21 מתוך 25 מקרי רצח של נשים אירעו השנה בשל היותן נשים, והחודש הרצחני ביותר היה מארס, עם חמישה מקרי רצח. מהדו"ח עולה עוד כי הגיל הממוצע של הקורבן עומד על 39.6 שנים. הצעירה ביותר היתה בת 19 והמבוגרת ביותר בת 66. ברוב המקרים הזהות האתנית של הרוצח היתה דומה לזו של הקורבן.

57% מהקורבנות הם מהמגזר הערבי, אף שחלקם באוכלוסייה הכללית הוא רק כ־20%. ב־12 מתוך 21 המקרים (57%) הנרצחת השתייכה לחברה הערבית, ומתוכם שישה היו של נשים בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת היתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר וארבע היו ישראליות ותיקות. מתוך 18 המקרים שבהם זהות הרוצח ידועה לרשויות, ב־17 מקרים הרוצח הוא קרוב משפחה, וב־13 מהם מדובר בבן הזוג של הקורבן.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים // צילום: דודו גרינשפן
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים // צילום: דודו גרינשפן

בנוגע לכלי הרצח, מתוך 20 המקרים שבהם יש נתונים בנושא, שבעה בוצעו באמצעות כלי חד (35%), שישה באמצעות כלי ירי (30%), שניים באמצעות מכה בחפץ קהה (10%), שניים דרך חניקה (10%), שניים באמצעות מכות (10%) ומקרה אחד באמצעות השלכה מגובה (5%).

כשני שלישים ממקרי הרצח התבצעו באמצעות כלי חד וכלי ירי. רק בשבעה מקרים (35%) היתה היכרות מוקדמת של הרשויות עם הקורבן. נכון להיום, הוגשו שבעה כתבי אישום בלבד על מקרי הפמיסייד (רצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) שהתרחשו השנה (33%).

דנה מיטב, מנכ"לית שדולת הנשים: "דו"ח התצפית הישראלית על רצח נשים לצערנו לא מחדש ומתיישב טוב עם הנתונים שאנחנו מכירות וזועקות מדי יום. עוד ועוד ממשיכות לשלם במחיר חייהן על מדיניות של הקצאת תקציבים ומשאבים מעטים ולא כפי שהובטח - כל אישה שלישית מהנשים האלו שנרצחו התלוננה קודם לכן במשטרה - ובכל זאת הרצח לא נמנע. נמשיך לזעוק עבורן עד שיהיה שינוי של ממש. בימי הקורונה והסגרים האלימות גואה, עבור הנשים הללו דווקא התקופה במיוחד הזו היא פצצת זמן מתקתקת בשהותן בבית עם הרוצחים הפוטנציאלים. ראוי שממשלת ישראל, משטרת ישראל ובתי המשפט - יחברו יחד איתנו לשים סוף למחדל הזה שממשיך לגבות חיים של נשים. אנחנו מברכות על היוזמה של בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, ומקוות שהנתונים יפלו סוף-סוף על אוזניים קשובות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר