"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ד"ר אלרעי-פרייס בכנסת: "לא נגיע לחסינות עדר – גם אם כל האוכלוסייה שיכולה תתחסן"

בדיון שמתקיים בוועדת החוקה בנושא התקנות החדשות, אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי העובדה שלא ניתן לחסן 2.5 מיליון מילדי ישראל פוגעת בהורדת מקדם ההדבקה • "לא רוצים להחזיק את המדינה כבת ערובה" • "המוטציה שינתה את החוקים"

,עודכן
ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בחודש שעבר // ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בחודש שעבר

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, אמרה היום (ראשון) כי ייתכן שמדינת ישראל לא תגיע למצב של חסינות עדר מנגיף הקורונה גם אם כל האוכלוסייה שיכולה להתחסן אכן תעשה זאת.

בדברים שאמרה בוועדת החוקה של הכנסת, שהתכנסה כדי לדון בתקנות החדשותשנכנסו הבוקר לתוקף, אמרה אלרעי-פרייס: "אנחנו במצב של מקדם הדבקה 1 ואנחנו פותחים הגבלות. אין ספק שגם בסגר השלישי הייתה היענות של הציבור להתחסן, ומה ששינה את חוקי המשחק הוא המוטציה הבריטית, שכנראה מדבקת עוד יותר ומעלה את התחלואה הקשה. אם חשבנו שאחרי הזריקה ראשונה של החיסון הכול יהיה שונה, אז זה לא המצב. אנחנו רואים מוטציות בעולם שמדבקות אנשים שוב".

"ברגע שיש לנו 2.5 מיליון ילדים שלא יכולים להתחסן, כנראה שלא נגיע לחסינות עדר גם אם כל האוכלוסייה שיכולה תתחסן", הוסיפה. "החיסון של חברת פייזר יעיל ב-95%, זה אומר ש-5% לא יקבלו הגנה מלאה ובגילים המבוגרים זה אולי עומד על 90%".

בהתייחסות ליציאה מהסגר, אמרה אלרעי-פרייס כי "אם רוצים שמשרד הבריאות יעמוד מאחורי המדדים ולא סתם יזרוק מספרים, אנחנו מנסים למצוא מדדים שהם באמת איזון. כשאנחנו אומרים שאפשר לצאת מסגר עם פחות מ-1,000 חולים קשים זה מטורף, אבל אנחנו לא רוצים להחזיק את מדינת ישראל כבת ערובה. ייקח יותר זמן להגיע למדדים שאנו מעוניינים בהם, אך עדיף להגיע למדדים נכונים מאשר לזרוק מספר שלא מבוסס על כלום".

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בכנסת, היום // צילום: ערוץ הכנסת
ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בכנסת, היום // צילום: ערוץ הכנסת

כשנשאלה על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) בנוגע למידת הצלחת הסגר, אלרעי-פרייס לא הגדירה את הסגר השלישי ככישלון: "הוא הוריד את מקדם ההדבקה מ-1.3 ל-0.99 כיום.יש להבין שכל דבר שנפתח יעלה את מקדם ההדבקה ואנחנו צריכים כמדינה לבחור מה לעשות, כי כל דבר יבוא על חשבון השני. אנחנו מנסים למצוא מתווה שייתן מענה ל-80% מהיישובים בארץ שהם כתומים או אדומים". עוד אמרה כי 60%-50% מצוותי ההוראה בארץ קיבלו את החיסון הראשון נגד הנגיף.

עוד אמרה הבכירה כי 80% מהתוצאות החיוביות המתקבלות כיום הן של המוטציה הבריטית, דבר המעיד על "השתוללות" של הווריאנט הזה בקרב השבים ארצה מחו"ל."מבחינתי, אפשר להחזיר ארצה אזרחים במהירות המרבית ברגע שהם הולכים למלונות ועוברים בדיקות לגילוי הנגיף", אמרה.

ישיבת ועדת החוקה בכנסת, היום // צילום: ערוץ הכנסת
ישיבת ועדת החוקה בכנסת, היום // צילום: ערוץ הכנסת

בתגובה, ח"כ אשר אמר כי צריך לשקול לשנות או לקצר את מתווה הבידוד לחוזרים מחו"ל: "זה יכול לקחת עוד חודש-חודשיים או חצי שנה שבה יהיו מוטציות. לאורך ימים לא נוכל להשאיר סגר כזה של 14 יום. אולי צריך לקחת את הבידוד מחו"ל שיהיה שונה מזה של מי ששהה בוודאות ליד חולה, אולי לקצר אותו, וללכת על המינימום כדי להיות בטוח שהמוטציה תחדור לארץ".

במסגרת ההקלות, בוטלה הגבלת המרחק (שעמדה על 1,000 מטרים מהבית), שמורות הטבע והגנים הלאומיים נפתחו, טיפולי "אחד על אחד" (כמו טיפולים ברפואה משלימה או טיפולים קוסמטיים) הותרו, הותר איסוף עצמי ממסעדות, מקומות עבודה ללא קהל נפתחו גם הם וכך גם הצימרים, שנפתחו למשפחות גרעיניות בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר