"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במשטרה הודפים את הביקורות: "העליהום לא מוצדק וייצור נזק"

בכירי המשטרה תחקרו את מחדלי האכיפה בפורים, ומאשימים: נבחרי ציבור מעדיפים שהאמון במשטרה ייפגע, וששמם הטוב יישמר

,עודכן
שוטרים במסיבות הפיראטיות // צילום: אורן בן חקון // שוטרים במסיבות הפיראטיות

על רקע הביקורת סביבמחדלי האכיפה בפורים, במשטרה עולים להתקפה וטוענים: "לא אנחנו ייצרנו אתהאופוריה בציבור. בחג שמתקיימים בו מסיבות ופסטיבלים בכל שעות היום היה צריך להטיל סגר, ולא עוצר לילי בלתי יעיל".

ביום שאחרי פורים החלו בכירי המשטרה לתחקר את את מה שנראה כ"רפיון אכיפתי" לפני החג ובמהלכו. במשטרה מודים כי אף שבמהלך החג סוכלו מראש מאות מסיבות ואירועים המוניים שתוכננו להתקיים, ובוטלו כ-300 מסיבות פיראטיות שהיו בעיצומן, ולמרות העובדה שחולקו כ-7,000 דו"חות - שוטרים לא הוצבו במקומות מרכזיים שבהם ניתן היה מראש להניח שיתקיימו בהם מסיבות רחוב המוניות.

התמונות והסרטונים ששודרו ברשתות החברתיות, השידורים הישירים מהופעות רחוב המוניות במקומות מרכזיים בתל אביב ובירושלים שבהם נראתה המשטרה בחוסר אונים, ומהעלייה לרגל לבירה של אזרחים אשר נטשו את מכוניותיהם תוך סיכון חייהם - הביכו את צמרת המשטרה.

בצל הקורונה והעלייה התחלואה: חגיגות פורים בירושלים // צילום: יוני ריקנר

בשיחות סגורות טוענים גורמים במשטרה כי ההחלטה על הטלת העוצר הלילי ואי-חידוד ההנחיותכמו בפעמים קודמות "יצרו בלבול גם אצל השוטרים", כראיה לכך, בצהרי החג הייתה זו המשטרה שחידדה כי "עצם נוכחות הציבור במרחב הציבורי ורכישת מזון אינן מהוות עבירה על פי ההנחיות בעת הזו. לפיכך כל טענה שגויה בהקשר לאכיפה, ראוי שתידחה על הסף".

"המשטרה היא גוף אכיפתי ולא גוף מחנך", אמר ל"ישראל היום" מקור משטרתי, "בניגוד לחגים אחרים, הפעם העובדה שלא מנענו מסיבות והתקהלויות של מאות אנשים וששוטרים לא הוצבו מראש במקומות מועדים, זו תקלה". לדבריו, "בסוף גם השוטרים מבינים שהם לבד". ואילו בכיר באחד ממחוזות המשטרה אמר בשיחה סגורה: "העליהום על הארגון אינו מוצדק וגורם לנזק תדמיתי, שבסופו של דבר עשוי להיות בלתי הפיך".

"היכן ראשי הערים?"

כוונתו של הקצין הבכיר בשיחה הייתה לכך שהמשטרה אינה יכולה לאכוף לבדה את הנחיות הקורונה. "לכולם זה ברור, אבל הדרך הקלה היא להאשים את השוטרים. היכן ראשי הערים?", תהה הבכיר, "יש להם פקחים עם סמכויות. מישהו שמע את ראשי העיר תל אביב וירושלים לפני החג ובמהלכו?

"היכן משרד החינוך בנוגע להפרות במוסדות חינוך? איפה משרד הבריאות, שיש לאנשיו סמכויות אכיפה נגד בתי עסק ומסחר? משום מה, כדי לא לפגוע בתדמיתם הם בוחרים להטיל את האחריות על המשטרה, ביודעם שכדי לאכוף את ההנחיות בצורה טובה צריכה להיות אכיפה משולבת של כלל הגופים והמשרדים הנוגעים בדבר".

במשטרה מביעים גם מורת רוח מהדרישה לאכיפה במקומות פרטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר