אזכרה במלאת שנה לפטירתו של שלדון אדלסון | צילום: צילום: רונית אלרוי

"היוזמה והחזון שלו יורגשו במשך דורות": שנה לפטירת שלדון אדלסון ז"ל

בני משפחה, אישי ציבור וחברים רבים הגיעו לאזכרה במלאת שנה לפטירת שלדון אדלסון, מגדולי הפילנתרופים למדינת ישראל • רעייתו ד"ר מרים אדלסון: "זכרו מאיר ומחמם כמו נר שלעולם לא יכבה" • בנו אדם ספד לו: "אבי השפיע על מיליונים ברחבי העולם ואובדנו מורגש גם על ידם" • בתו סיוון דומונט: "מה שהנחה אותו הוא עשיית חסד בכל קנה מידה שהוא"

אזכרה מרגשת במלאת שנה לפטירתו של שלדון אדלסון ז״ל, הפילנתרופ אוהב ישראל, שהיה ציוני מושבע ותרם רבות למען העם היהודי ומדינת ישראל, נערכה היום (ראשון) בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

באזכרה השתתפו אלמנתו ד"ר מרים אדלסון, ילדיו ונכדיו, יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי, הרב הראשי לישראל לשעבר הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר יד ושם לשעבר אבנר שלו, יו"ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, וגם חברים רבים, שבאו לכבד את זכרו. בתחילת האזכרה אמר הרב לאו פרק תהילים לעילוי נשמתו של אדלסון, ובניו אמרו קדיש על אביהם המנוח. החזן שי אברמסון נשא תפילת "אל מלא רחמים".

בנו של שלדון ז"ל, אדם אדלסון, אמר באזכרה: "למרות ההכנות שחשבתי שעשיתי לקראת פטירתו של אבי, כאשר הוא נפטר היה לי ברור שאי אפשר להתכונן לפטירתו של אבא. לאבד אדם כמו אבי זהו אובדן שמשפיע קודם כל על משפחתו הקרובה, אבל אבי השפיע על מיליונים ברחבי העולם ואובדנו מורגש גם על ידיהם. אבי היה יהודי וציוני גאה. פילנתרופ, אב למופת, בעל נפלא, יזם ומנהיג בעל חזון. למרות כל ההישגים הגדולים בחייו, הוא לא איבד את האנושיות שלו והיה מענטש אמיתי. הוא תמיד עשה את הדבר הנכון. המורשת שלו תישאר חיה ופועמת בקרב האנשים שאת חייהם הצליח לשנות דרך פעילותו והתמיכה האדירה שלו ביהדות ובציונות״.

מתן אדלסון, בנו הצעיר של שלדון אדלסון ז"ל, אמר בהתרגשות גדולה כשהוא חנוק מדמעות: ״אבא, לא חולף יום שאני לא חושב עליך ומתגעגע אליך, לחיוך שלך, להכוונה שלך. תהליך האבל הוא קשה. אנשים רבים חלקו עימי סיפורים על אבי, על ההשפעה שהייתה לו על חייהם. לפני חצי שנה סיימתי את לימודיי בקולג', החגיגה לא הייתה אותו הדבר בלעדיך, חסרת לי. השנה הזו ביגרה וחיזקה אותי, וגם העניקה לי אפשרות להעריך את כל מה שיש לנו בחיים, ובייחוד את המשפחה שלי. אמא תמיד מדקלמת את הפסוק שמצווה לבחור בחיים בכל יום. אבא, אני אוהב אותך ומתגעגע אליך בכל יום".

בתו יסמין לוקאץ': "אני לא מאמינה שעברה כבר שנה. אני מתגעגעת אליך מאוד, מתגעגעת לחלוק איתך את כל מה שקורה בחיי. השנה עברנו לישראל. אני מתגעגעת אליך גם כאשר לא קל. אני מתגעגעת לחיבוק החם שלך, לעצה שלך ולמילות העידוד שלך. אדם ומתן שולחים פרחים לאמא בכל יום שישי, כפי שעשית במשך שנים. תמיד נתגעגע אליך ונדאג לאמא שלנו. תנוח על משכבך בשלום".

במהלך האזכרה הנכדים רפאל וסולומון ניגנו בכינור את "הכנר על הגג" לזכר סבא שאיננו. הזמרת מאיה אברהם ריגשה את הנוכחים עם השיר "כשהלב בוכה".

בתו וחתנו של אדלסון סיוון ופטריק דומונט אמרו במהלך האזכרה: "קשה לתפוס את ההשפעה שהייתה לו על העולם. הוא היה ענק. היוזמה שלו והחזון יורגשו במשך דורות. הוא התמקד בתמיכה בעם היהודי, בישראל ובמחקר רפואי. ד"ר מרים אדלסון, אמא, השותפות שלך עם שלדון הייתה דוגמה לאהבת אמת. יחד כצוות שיניתם את העולם. מה שהנחה אותו היו יושר, עבודה קשה, אמונה בעקרונות שלו, לא לוותר לעולם, לא לפחד לומר את האמת ועשיית חסד בכל קנה מידה שהוא".

אלמנתו של שלדון אדלסון ד"ר מרים אדלסון חתמה את טקס האזכרה: "כה גאה ושבעת רצון הייתי לא רק להיות רעייתו, אהובתו, אם ילדיו, שותפתו לעסקים ולפילנתרופיה, אלא גם עזר כנגדו. וכפי ששלדון אהב לומר: 'הרוח תחת כנפיו'. כמה מוזר זה שאותה כבדות שלא הרגשתי בה אז, מלווה אותי מאז לכתו בכל יום ויום. זוהי כבדות של אובדן גדול, של אדם גדול, שחסר בגדול. זוהי כבדות של לב שבור לרסיסים. משפחה אהובה, חברים אהובים. יום השנה אמור להביא מידה של סגירת מעגל, הוא מסמל את חלוף השנה. זהו ציון דרך אוניברסלי בזמן שלא ניתן להתעלם ממנו. כיהודייה מסורה וכמי שמאמינה במסורות ישראל, אני מאמצת אל ליבי את יום השנה הראשון הזה לכבוד שלדון אהובי, אהבת חיי והנפש התאומה שלי".

ד"ר אדלסון הוסיפה: "כמעט לא עובר יום ללא מכתב שאני מקבלת מאדם זר, שמעלה על נס את החסדים והמעשים הטובים ששלדון עשה עבורו. כמעט בכל יום אני שואלת בקול רם מה שלדון היה עושה, כשעליי לקבל החלטה חשובה. כבר שנה ששלדון לא נשען עליי. למעשה, ההפך הוא הנכון. לכל מקום שאני הולכת, זו אני שנשענת עליו לעצה, לעידוד וכדי לשתף בזיכרונות האינטימיים ביותר. משפחה אהובה, חברים אהובים. באנו הנה כדי לכבד את זכרו של שלדון, לומר קדיש בהר הזיתים שבו הוא שוכב בקרב קדושי ציון ומדינאיה, להדליק נרות זיכרון. עם זאת, אנחנו מודעים כל העת לציווי של אלוקים בתורה: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה. ובחרת בחיים". זה זמן רב שאני מצטטת את הפסוק הזה כדי לנחם אבלים, ובמשך השנה שחלפה דקלמתי אותו יום-יום, לעצמי. ועכשיו, ביום השנה הראשון הזה - שהוא בצירוף מקרים גם פתחה של שנה אזרחית חדשה - הגיע הזמן לעשות את הבחירה הזאת. ואני בוחרת לצאת ולחבק את החיים מחדש. הילדים והנכדים ששלדון העריץ מאוד גדלים ומתבגרים. אנחנו נעשה את זה בידיעה שהוא עודנו איתנו, ושזכרו מאיר ומחמם כמו נר שלעולם לא יכבה".

האזכרה ננעלה עם השיר ״על הדבש ועל העוקץ״ בביצועה המרגש של מאיה אברהם, והמשתתפים באזכרה הצטרפו לשירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו