זמן של יחד: אחרי הסגר אשתקד, השנה חוגגים את הסדר בקרב המשפחה

"השנה יצאנו מעבדות לחירות"

ליסאנו טספהון | עולה חדש

כ־2,000עולים מאתיופיההגיעו במסגרת התוכנית "צור ישראל", והם נערכים לפסחראשון בישראל במרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית. ליסאנו טספהון (31), אשתו אגרנש (24) ושני ילדיהם הקטנים - רחל (4) ואברהם (4 חודשים) יחגגו בפעם הראשונה בחייהם אתחג הפסח בישראל.

הם עלו מאתיופיה לפני שלושה חודשים במבצע "צור ישראל". בעלייתם לארץ הם התבקשו לשהות בבידוד בשל נוהלי הקורונה, ומייד לאחריו זכו להיפגש בפעם הראשונה זה שנים עם אביהם, גרמהו טספהון. הוא עלה לישראל לפני 15 שנה והמתין שנים ארוכות לעליית ילדיו ונכדיו.

"אני מרגיש כאילו בפסח הזה אחותי ואני יצאנו לחירות", אומר ליסאנו הבן "לישראל היום", "זכינו להתאחד עם אבא בישראל".

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג: "בפסח הזה נתפלל שכפי שמדינת ישראל יוצאת מעבדות לחירות, כך הקהילות היהודיות ברחבי העולם ישובו לשגרת חיים במהרה".

מאת: איליה יגורוב

"הילדים שמחים"

ד"ר ניתאי רייש | רופא מתמחה

ד"ר ניתאי רייש, בן 31, הוא מתמחה ברפואה דחופה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ואילו רעייתו דינה היא אחות בחדר המיון במרכז הרפואי שערי צדק. הם הורים לשניים, איתן בן שנתיים וחצי וגלעד בן עשרה חודשים.

"שנה שעברה היה פסח עצוב", הוא מספר, "חגגנו רק אשתי ואני, פעם ראשונה לבד. השארנו את ההורים והאחים לעשות פסח כל אחד עם עצמו". לדבריו, "היתה שנה מאתגרת לשנינו כאנשי צוות רפואי".

הוא מסכם כי "לעומת שנה שעברה זו תחושה שהלב נפתח והילדים מחכים כבר לחגוג חג עם סבא וסבתא ודודים. פעם ראשונה שהם יהיו חג עם משפחה מורחבת יחסית".

מאת: שלומי דיאז

"שמחים להיות יחד בבית"

סער ואורי וילנאי | קצין וחיילת חטיבת החילוץ

אפשר לספור על אצבעות שתי הידיים את מספר הפעמים שסגן סער וילנאי, מפקד צוות בגדוד קדם של חטיבת החילוץ, ראה את ביתו בבנימינה בשנה האחרונה. בכל אחד מהסגרים נותר בבסיס לזמן ממושך.

"השיא היה 45 ימים רצופים בבסיס", סיפר. את פסח אשתקד בילה במוצב "מגן" שבשומרון. "ישבנו כל הפלוגה סביב שולחנות בחוץ. היתה אווירה מדהימה, אבל היתה צביטה של געגוע לבית". מי שנותרה בבית היתה אחותו, אורי, כיום גם היא חיילת בחטיבת החילוץ.

אורי שמחה שהשנה אחיה יהיה בבית - גם בשל הגעגוע וגם כי היא תוכל לשתף אותו במה שהיא עוברת כחיילת צעירה בחטיבה. "אני מכוונת לקצונה. טוב שיש מישהו בבית לשתף ולדבר על מה שעברת".

מאת: חנן גרינווד

"עברנו שנה קשה"

אני ויינברגן | ניצולת שואה

חג הפסח הוא אחד משני חגי ישראל המשפחתיים והחברתיים ביותר. לכן, בשנה שבה בכל חג היה סגר, שירת "מה נשתנה הלילה הזה" תקבל משמעות מיוחדת.

גם אני ויינברגן (94), ניצולת שואה מהולנד, חגגה בשנה שעברה את ליל הסדר בדיור המוגן בית יוליאנה שבהרצליה במתכונת מצומצמת מאוד. "בכל שנה בחג היינו יושבים באולם גדול סביב שולחן גדול עם הרבה אנשים, אבל בשנה שעברה זה היה אסור", אמרה ויינברגן. "בגלל מגבלות הקורונה, בשנה שעברה עשו בדיור המוגן אירוע בכל קומה בנפרד, אז בליל הסדר של הקומה שלי השתתפו רק 10-8 אנשים".

לדבריה, "במהלך תקופת הקורונה ובייחוד בהתחלה כמעט שלא ראיתי את בני ואת הנכדים. זה קשה, אבל זאת היתה שנה קשה. עכשיו כולם קיבלו חיסון אז זה הרבה יותר קל ומשמח. בפברואר כבר חגגנו ביחד את יום הולדתי בפארק, הם הביאו אוכל ועשינו מסיבה. זה מרגש שנחגוג גם את ליל הסדר יחד".

מאת: עדי חשמונאי