"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחיר אי-הגבייה ממסתננים: 130 מיליון שקלים בשנה
דו"ח מטריד של המרכז למדיניות הגירה ישראלית • "לא הגיוני שהמדינה תכניס את היד לכיס עבור מהגרים לא חוקיים ומבקשי עבודה, ואלו לא ישלמו על העבירה"
עובדים זרים בדרום תל אביב, ב-2020 | צילום: קוקו

מחיר אי-הגבייה ממסתננים: 130 מיליון שקלים בשנה

דו"ח מטריד של המרכז למדיניות הגירה ישראלית • "לא הגיוני שהמדינה תכניס את היד לכיס עבור מהגרים לא חוקיים ומבקשי עבודה, ואלו לא ישלמו על העבירה"

אפרת פורשר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דו"ח חדש של המרכז למדיניות הגירה ישראלית מצא כי אי־גביית תשלומים והוצאות הרחקה משוהים בלתי חוקיים וממסתננים עולה למדינה כ־130 מיליון שקלים מדי שנה.

הדו"ח, שהוגש בסוף השבוע שעבר לשרת הפנים איילת שקד, מתבסס על נתונים שהתקבלו מהרשויות הרלוונטיות. על פי חוק הכניסה לישראל, ניתן להשית על המורחק את העלויות הכרוכות בהליך הרחקתו. עם זאת, מהדו"ח עולה כי החוק אינו מיושם בפסקי הדין שניתנים בבתי הדין, בשל היעדר נוהל לגביית עלויות ההרחקה והאחזקה.

עלויות הרחקה גבוהות

מהדו"ח עולה כי עלות ההרחקה של יותר מ־23 אלף השוהים הבלתי החוקיים שהוצאו מגבולות המדינה, בין השנים 2015 ל־2020 (לא כולל), הגיעה לכדי 337 מיליון שקלים, כשלעלות הזו יש לצרף גם את עלות האחזקה החודשית של הזרים במשמורת, שהסתכמה, לדוגמה, ב־2019 בכ־69 מיליון שקלים. חישוב זה מקורו בנתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ומהם עולה כי עלויות ההרחקה שבהן נושאת הרשות במסגרת הליך הרחקת שוהים בלתי חוקיים מגיעות לסכומים של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה.

בדו"ח עוד צוין כי עלות ההרחקה של שוהים בלתי חוקיים ב־2015 הגיעה ליותר מ־76 מיליון שקלים, ושב־2016 היא הסתכמה ביותר מ־75 מיליון שקלים.הוצאות אלה כוללות טיסות, ליווי משטרתי, הסעות, הזנה ושירותי רפואה, אך אינן כוללות הוצאות נלוות, כגון: ניהול הליך משפטי, החזקה במשמורת של השוהים הבלתי חוקיים, שכר עובדים, ליווי משפטי, תחזוקת מבנים, שכ"ד וכדומה - המוערכות לבדן בעשרות מיליוני שקלים בכל שנה.

מסתננים בתל אביב., צילום: צילום: אי.פי

בדו"ח, שנכתב על ידי עוה"ד ד"ר יונה שורקי ובר פינטו, ממליצים המחברים לשרה שקד להפעיל את סמכותה ולקדם חקיקת משנה כדי לקבוע הנחיות מנהליות מפורשות באשר לגביית הוצאות ההרחקה. הם גם ממליצים לעדכן את מערכת המשפט בדבר ההנחיות החדשות, ואף לפעול להקמת מערך גביית ההוצאות במדינות המוצא של הזרים.

מהמרכז למדיניות הגירה נמסר לאחר פרסום הדו"ח כי "כל אזרח שגרם נזק לרשות נאלץ להתמודד עם גבייה קשוחה ולעיתים עם הוצאה לפועל. דווקא מי שנמצאים כאן בניגוד לחוק זוכים למעטה הגנה שנובע מהיעדר רגולציה. לא הגיוני שהמדינה תכניס את היד לכיס עבור מהגרים בלתי חוקיים ומבקשי עבודה, אך אלו לא ישלמו על העבירה על החוק".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "במשך השנים העדיפה הרשות הרחקה מהירה על פני טיפול ביורוקרטי ממושך בגביית הוצאות ההרחקה, שעלול לעתים לעכב את ההרחקה. שרת הפנים הנחתה את הרשות לבחון שוב האם וכיצד ניתן לאזן באופן מיטבי בין מהירות ההרחקה לבין גביית ההוצאות. הרשות תבצע עבודת מטה ותביא את המלצותיה לשרה בהקדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...