"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ים של מטבעות: רשות העתיקות חשפה אוצר של ספינות טרופות

פריטים מרהיבים שנטרפו משתי ספינות בתקופות הרומית והממלוכית (לפני כ-1700 שנה ולפני כ-600 שנה) נחשפו באזור קיסריה • בין היתר נמצאו: מטבעות, אבני חן נדירות מעוטרות, פסלון עיט, פעמונים וחלקי ספינה

, עודכן
0השמעה
מטבעות הזהב שנמצאו ליד קיסריה , דפנה גזית, רשות העתיקות
מטבעות הזהב שנמצאו ליד קיסריה, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

אוצר עתיק מרהיב נחשף בים: סקר ארכיאולוגי-ימי של רשות העתיקות באזור קיסריה חשף אוצר של שתי ספינות טרופות עתיקות, ובו מאות מטבעות עשויים כסף, טבעות זהב וכסף, אבני חן נדירות מעוטרות, פסלון עיט, פעמונים וחלקי ספינה.

חוקרי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות מסרו: "הממצאים מספרים את סיפורן של שתי ספינות שנטרפו על נוסעיהן בתקופות שונות, כנראה בעת שניסו לעגון או למצוא מחסה מפני סערה". מדובר בפריטים מהתקופות הרומית והממלוכית (לפני כ-1700 שנה ולפני כ-600 שנה).

רשות העתיקות חשפה בים אוצר של שתי ספינות טרופות / צילום: באדיבות רשות הטבע והעתיקות

מכלולי מטעני הספינות ושרידי השברים שלהן נמצאו פזורים במים רדודים בעומק של כ-4 מ', על פני שטח של כמה עשרות מטרים. יעקב שרביט ודרור פלנר, חוקרי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, אמרו: "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן. ייתכן שהעגינה התבצעה מתוך מצוקה או חשש מסערה, משום שיורדי הים יודעים שעגינה במים הרדודים שלא בנמל בנוי ומסודר מסוכנת ומועדת לפורענות".

האוצר הימי כולל מאות מטבעות כסף (כ-560 מטבעות מתוכם כ-160 מטבעות חתוכים) מהתקופה הממלוכית ומאות מטבעות כסף וארד מהתקופה הרומית, פסלון (צלמית) ברונזה בדמות עיט – סמל השלטון הרומי, פסלון של שחקן פנטומימה במסכה מהקומדיה הרומית, פעמונים רבים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות, וכלי חרס.

האוצר שנחשף ליד קיסריה, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות
הפסלים שנמצאו, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

בנוסף, התגלו חלקי מתכת רבים השייכים לגוף ספינת עץ, ובהם עשרות מסמרי ברונזה גדולים, צינורות עופרת השייכים למשאבת מי שפוליים, ועוגן גדול עשוי ברזל, אשר נשבר - דבר המעיד על הכח הרב שפעל עליו עד שנשבר, ככל הנראה, בסערה.

מהספינות נטרפו אל הים גם פריטים אישיים נדירים של אנשים שהיו עליהן, אך לא שרדו. בין השאר, נחשפה אבן חן אדומה, שנועדה לשיבוץ בטבעת (גמא), עליו גולף כלי נגינה המוכר בשמות שונים - שהבולט בהם הוא לירה, ובמסורת היהודית - כינור דוד.

מטבע עם ציור של כינור דוד, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

לפי ספר שמואל/ט"ז/כ"ג, דוד המלך ניגן לשאול המלך בכינור דוד (וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה"). במחקר מקובל, שאותו הכינור המוזכר בתנ"ך הוא למעשה כלי הלירה, המוכר במיתולוגיה היוונית כ"לירה של אפולו". לפי סיפור זה, הרמס בנה את כלי הנגינה – הלירה, משריון צב, בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אימו לאלים.

פריט נוסף חשוב הוא טבעת זהב עבה, המעוצבת בצורת מתומן ומשובצת באבן חן ירוקה, שעליה גולפה דמות נער צעיר, "רועה" לבוש בטוניקה, ועל כתפיו נישא איל או כבשה. דימוי זה, של 'הרועה הטוב', מוכר באמנות הנוצרית הקדומה כסמל לישוע; זהו משל לישוע כרועה הרחמן של בני האדם, או כמי שפורס חסות על האדם או על עדת מאמיניו.

הטבעת עם דמות הרועה הטוב, צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מעניין, שטבעת הזהב הייחודית, הנושאת את דמות הרועה הטוב, נחשפה בסמיכות לעיר קיסריה, לה נודעת משמעות רבה במסורת הנוצרית. בקיסריה התגבש אחד ממרכזי הנצרות הקדומים ביותר, ובה פעלה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות. על קהילה זו נמנו, בתחילה, יהודים בלבד.

לפי הברית החדשה, בקיסריה הטביל השליח פטרוס את שר המאה הרומי קורנליוס. "זהו מקרה ראשון שבו אדם לא יהודי הובא תחת כנפי הנצרות", ציין שרביט. "כאן החלה הדת הנוצרית את דרכה לרחבי העולם". ההערכה היא שבעל הטבעת שנחשפה היה מראשוני הנוצרים.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "חופיה של ארץ ישראל עשירים באתרי עתיקות ובממצאים, אשר יש להם חשיבות רבה כנכסי תרבות מורשת לאומיים ובינלאומיים. אלה, חשופים לסכנות, ולכן רשות העתיקות מקיימת סקרים תת-ימיים, לאיתור, לניטור העתיקות ולהצלתן. לאורך חופי ישראל מתקיימות פעילויות ספורטיביות רבות - צלילה, שנירקול, שחיית ים פתוח ושייט, במהלכן מתגלות עתיקות מעת לעת. אנחנו פונים לצוללים ומבקשים – אם נתקלתם בעתיקה, קחו נקודת מיקום בים, השאירו את הממצאים במים ודווחו לנו מיד. לגילוי ותיעוד הממצאים באתרם יש חשיבות ארכיאולוגית רבה, ולעיתים גם מציאה קטנה מובילה לתגלית גדולה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר