"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך: חסד עם מוסד בג"ץ

פרס ישראל מבטא הערכה ציבורית לדמויות ייחודיות שיכולות לשמש מופת והשראה • ההחלטה להשהות את הענקת הפרס לפרופ' גולדרייך עד שיוברר האם עמדותיו מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינה היא חשובה, ומאירה באור שונה את ההתנהלות המוכרת של בית המשפט העליון • דעה

,עודכן
בית המשפט העליון, צילום: אורן בן חקון

החלטת בית המשפט העליון אתמול, שלפיהאין להעניק ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייךעד שיוברר האם עמדותיו מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם - היא החלטה חשובה המאירה באור שונה את ההתנהלות המוכרת של בג"ץ.

שר החינוך אמור למצות את הבירור בתוך 30 יום, אך עם זאת יש לקוות כי פרופ' גולדרייך יכבד את עצמו, ילך בדרכו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל’ ויוותר על הפרס. כך תימנע ממנו, לדבריו שלו, "עוגמת נפש הכרוכה בלחיצת ידם של שני מנוולים ראשיים, ראש הממשלה ועושה דברו - שר החינוך".

אם כך מתבטא מועמד לפרס ישראל, וזו הדוגמה האישית שהוא בוחר לייצג, אין להתפלא על סיסמאות הרפש הנשמעות בהפגנות בבלפור. טוב עשה שר החינוך יואב גלנט, שלא עבר לסדר היום על התבטאויותיו של גולדרייך הקורא לחרם, ועל פניותיו לגורמים זרים ועוינים באותו עניין.

ההצטיינות המדעית אינה חזות הכל. פרופ' עודד גולדרייך // צילום: דנה רון, ויקיפדיה
ההצטיינות המדעית אינה חזות הכל. פרופ' עודד גולדרייך // צילום: דנה רון, ויקיפדיה

איני מומחה בתחום ההצפנה והסיבוכיות החישובית, אך מקובלת עליי החלטתה של ועדת השופטים לפרס ישראל שגולדרייך הוא מדען בעל שם עולמי.

פרס ישראל מוענק על הצטיינות ועל הישגים בתחומי המדע והרוח וכן על מפעלי חיים, ואין חולק כי מדובר בפרס היוקרתי ביותר המוענק מטעם המדינה לאזרחיה. זו גם הסיבה שהוא מכונה "פרס ישראל". אך ההצטיינות המדעית אינה חזות הכל, שכן הפרס מבטא גם הערכה ציבורית לדמויות ייחודיות שיכולות לשמש מופת והשראה.

מדען מוכשר ככל שיהיה, החותם על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להחרים שיתופי פעולה אקדמיים עם אוניברסיטת אריאל - וכך פועל נגד מוסדות אקדמיים במדינה שהוא מתגורר בה כאזרח, ומנסה לפגוע באלפי סטודנטים הלומדים במוסד - אינו ראוי לזכות בהכרת החברה הישראלית באמצעות קבלת פרס ישראל.

אין ספק שגם לפי חוק ניתן לבחון נסיבות שמעבר להישגיו המקצועיים של המועמד לפרס, ושיקולים הנוגעים לדמות המועמד, להתבטאויותיו ולמסר הערכי הנובע מהבחירה בו. זכויות מקצועיות מרשימות ככל שיהיו אין בהן כדי להצדיק הענקת פרס למי שקורא להטיל חרמות על מדינת ישראל, המצויה כיום במאבק איתנים מול ה־BDS - והמניעים האנטישמיים לכאורה המובילים את הארגון. מי שבימים אלה תומך בארגון שכזה אינו ראוי להוקרתם של אזרחי המדינה.

פרופ' גולדרייך קיבל ויקבל פרסים אקדמיים יוקרתיים, אך פרס ישראל אינו פרס אקדמי גרידא, אלא שהוא גם בבחינת ביטוי להערכה ציבורית שפרופ' גולדרייך לטעמי אינו ראוי לה. ההרכב בבית המשפט שדן בעתירה, השופטים עמית, סולברג ווילנר, עשו חסד עם מוסד הבג"ץ, ותרמו לאחווה החיונית בחברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר