אי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך: חסד עם מוסד בג"ץ

החלטת בית המשפט העליון אתמול, שלפיהאין להעניק ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייךעד שיוברר האם עמדותיו מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם - היא החלטה חשובה המאירה באור שונה את ההתנהלות המוכרת של בג"ץ.

שר החינוך אמור למצות את הבירור בתוך 30 יום, אך עם זאת יש לקוות כי פרופ' גולדרייך יכבד את עצמו, ילך בדרכו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל’ ויוותר על הפרס. כך תימנע ממנו, לדבריו שלו, "עוגמת נפש הכרוכה בלחיצת ידם של שני מנוולים ראשיים, ראש הממשלה ועושה דברו - שר החינוך".

אם כך מתבטא מועמד לפרס ישראל, וזו הדוגמה האישית שהוא בוחר לייצג, אין להתפלא על סיסמאות הרפש הנשמעות בהפגנות בבלפור. טוב עשה שר החינוך יואב גלנט, שלא עבר לסדר היום על התבטאויותיו של גולדרייך הקורא לחרם, ועל פניותיו לגורמים זרים ועוינים באותו עניין.

איני מומחה בתחום ההצפנה והסיבוכיות החישובית, אך מקובלת עליי החלטתה של ועדת השופטים לפרס ישראל שגולדרייך הוא מדען בעל שם עולמי.

פרס ישראל מוענק על הצטיינות ועל הישגים בתחומי המדע והרוח וכן על מפעלי חיים, ואין חולק כי מדובר בפרס היוקרתי ביותר המוענק מטעם המדינה לאזרחיה. זו גם הסיבה שהוא מכונה "פרס ישראל". אך ההצטיינות המדעית אינה חזות הכל, שכן הפרס מבטא גם הערכה ציבורית לדמויות ייחודיות שיכולות לשמש מופת והשראה.

מדען מוכשר ככל שיהיה, החותם על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להחרים שיתופי פעולה אקדמיים עם אוניברסיטת אריאל - וכך פועל נגד מוסדות אקדמיים במדינה שהוא מתגורר בה כאזרח, ומנסה לפגוע באלפי סטודנטים הלומדים במוסד - אינו ראוי לזכות בהכרת החברה הישראלית באמצעות קבלת פרס ישראל.

אין ספק שגם לפי חוק ניתן לבחון נסיבות שמעבר להישגיו המקצועיים של המועמד לפרס, ושיקולים הנוגעים לדמות המועמד, להתבטאויותיו ולמסר הערכי הנובע מהבחירה בו. זכויות מקצועיות מרשימות ככל שיהיו אין בהן כדי להצדיק הענקת פרס למי שקורא להטיל חרמות על מדינת ישראל, המצויה כיום במאבק איתנים מול ה־BDS - והמניעים האנטישמיים לכאורה המובילים את הארגון. מי שבימים אלה תומך בארגון שכזה אינו ראוי להוקרתם של אזרחי המדינה.

פרופ' גולדרייך קיבל ויקבל פרסים אקדמיים יוקרתיים, אך פרס ישראל אינו פרס אקדמי גרידא, אלא שהוא גם בבחינת ביטוי להערכה ציבורית שפרופ' גולדרייך לטעמי אינו ראוי לה. ההרכב בבית המשפט שדן בעתירה, השופטים עמית, סולברג ווילנר, עשו חסד עם מוסד הבג"ץ, ותרמו לאחווה החיונית בחברה הישראלית.