"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: פרופ' עודד גולדרייך שתמך בחרם לא יקבל את פרס ישראל

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה לפיה שר החינוך והיועמ"ש יכריעו בגורל הפרס של פרופ' גולדרייך • תמך בחרם על מוסדות שפעלו עם אוניברסיטת אריאל

,עודכן
0השמעה
פרופ' עודד גולדרייך ואוניברסיטת אריאל, צילום: יהונתן שאול, ויקיפדיה

‏לבקשת המדינה:בית המשפט העליון בשבטו כבג"ץ קבע היום (חמישי) כי היועץ המשפטי לממשלה ושר החינוך הם אלו שיקבעו עם הפרופ' תומך החרם יקבל את פרס ישראל. ההחלטה של השניים צריכה להימסר בתוך 30 יום.

פרופ' עודד גולדרייך חתם על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות או תוכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל. פרופ' גולדרייך נבחר על ידי ועדת הפרס בשל עבודתו בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית.

בית המשפט נתן לשר יואב גלנט וליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט להם שהות לבדוק אם יש לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, השלכה על ענייננו.

בתחילת ההחלטה כתבו השופטים: "עומדות רגלינו כמעט ערב יום העצמאות ושוב נדרשים אנו, בבחינת ריטואל חוזר ונשנה, לעסוק בפרס ישראל. אכן, יש להצר על כך שפרס כה יוקרתי ובעל מוניטין ואירוע מאחד ומרומם לב כמו טקס פרס ישראל, הופך כמעט באופן קבוע למקור מחלוקת ופילוג. לנוכח סד הזמנים, ובהסכמת משיבי המדינה, הדיון שנערך בפנינו התנהל כאילו ניתן צו על תנאי".

מדובר בעתירה ייחודית כאשר ועדת השופטים עצמה היא שעתרה לבית המשפט לאחר ששר החינוך דחה עד עתה את המלצת הוועדה. ״קורפוס הפסיקה שנצטבר בנושא פרס ישראל עומד לפנינו: על עצמאות שיקול הדעת המקצועי של חברי ועדת השופטים – אין חולק. על אופיו המקצועי הטהור של הפרס שעליו יוקרתו והמוניטין שלו – אין חולק. על כך שככלל, לצורך הענקת הפרס אין רלוונטיות להתבטאויות "פרטיות" חוץ-מקצועיות של הזוכה בפרס – אין חולק״, נכתב בהחלטה.

בכל מקרה, בית המשפט החליט לאחר שעיין בעתירה ושמע את טיעוני הצדדים, בשלב זה לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה יש לאפשר לשר החינוך לבחון מידע שהגיע לידיו אך לפני יומיים, ושעניינו עצומה שעליה חתם פרופ' גולדרייך ואשר התפרסמה אך לפני כשבועיים ימים (על פי הצהרתו של פרופ' גולדרייך כי חתימתו על העצומה נעשתה בחודש ינואר השנה, עוד לפני ההחלטה על זכייתו בפרס).

העצומה בה מדובר היא "תזכורת" וקריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות או תכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל. פרופ' גולדרייך הצהיר באמצעות בא כוחו כי הוא עומד מאחורי חתימתו הנ"ל, ובנוסף הצהיר והבהיר כי אינו תומך בתנועת ה-BDS.
השר והיועץ המשפטי לממשלה ביקשו לבחון אם יש לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011, השלכה על ענייננו. זאת, בהינתן שקריאה לחרם עשויה בנסיבות מסוימות, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, להיכנס בגדרן של אותן נסיבות חריגות שבהן "ניתן יהא לשקול שיקולים שאינם מקצועיים גרידא" .
השתתף בהכנת הידיעה: נועם (דבול) דביר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר