פרופ' רייכמן: "בלי החוסן הפנימי והיכולת לחיות ביחד - העסק יכול להתפרק"

פרופ' אוריאל רייכמן, המשמש כנשיא מייסד ויו״ר הדירקטוריון אוניברסיטת רייכמן., השתתף אמש (שלישי) במסגרת אירוע חנוכת מכון המחקר "חירות ואחריות" באוניברסיטה, שנערך באופן סמלי בכ"ט בנובמבר תחת הכותרת "כ"ט בנובמבר – דמוקרטיה ישראלית תמונת מצב".

במהלך האירוע תיאר פרופ' רייכמן את הפגיעה בביטחון האישי של אזרחי ישראל כתוצאה מירידה בכוח המשילות, יצא נגד ההסתה והדה לגיטימציה נגד רה"מ נפתלי בנט ומערכת המשפט, ואף הביע את חששו מפני קיומה העתידי של המדינה אם לא תטפל בבעיות הפנימיות של החברה הישראלית.

בדברי הפתיחה שלו לציון המועד המיוחד שבו הושק המכון לחירות ואחריות אמש, אמר פרופ' רייכמן כי "הישיבה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר באה שנתיים אחרי אחד המאורעות החמורים ביותר בעולם ובתולדות העם היהודי. כשעצרת האו"ם ניגשה לנושא הזה היא ניצבה כשבעורפה העבודה על ההכרזה הכללית על זכויות אדם הייתה על השולחן והיא הייתה הרקע שאיתו יצאה ההכרזה על הקמת המדינה היהודית. לכן הביטויים בהחלטה עצמה וערכי השוויון, השלום והדאגה למקומות הקדושים של כולם, הם ערכים שבאו מתוך ציפייה של האסיפה הכללית, לא רק יצירת בית לעם היהודי הרדוף אלא גם להביע תקווה לרוח חדשה לעולם חדש אחרי זוועות מלחמת העולם השנייה. רקע זה מופיע אצלנו בהכרזת העצמאות מכיוון שזו מבטאת את עקרונות הציונות שמקורותיהם בהרצל, ז’בוטינסקי ובן גוריון".

פרופ' רייכמן אף הביע את חששו מפני קיומה העתידי של המדינה, אם לא נטפל בבעיות הפנימיות שעלולות לפגוע קשה הרבה יותר בחוסן הלאומי: "למדינת ישראל יש איומים גדולים מבחוץ אבל בלי החוסן הפנימי והיכולת לחיות ביחד העסק יכול להתפרק. מדינות רבות התפרקו בשל מחלוקות פנימיות. לבנון לדוגמא בגלל שנאת אחים ופיצול הפכה מפריז של המזרח התיכון למדינה כושלת. כולנו יכולים וחייבים להישען על עקרונות היסוד שעליהם הוקמה המדינה. נציגי העם היהודי התכנסו ויצרו הגדרה עצמית שבה הכריזו על מדינה יהודית ועל עקרונות יסוד מוסריים וחוקתיים הנושאים מסר יהודי ואוניברסלי כאחד. לגביי, ולגבי רבים מאיתנו ההגדרה העצמית האמיתית קיימת וזו הכרזת העצמאות. עקרונות השוויון, הדאגה לכולם אלו העקרונות שבבסיס הכרזת העצמאות ומלווים אותנו מאז. הניסיון לאפשר הגדרה עצמית חדשה באמצעות חוק הלאום הוא איפוא מיותר ואין לו מקום ובוודאי לא בצורה בה נחקק".

פרופ' רייכמן הוסיף ותיאר בדאגה את המצב החברתי הקשה בישראל של 2021 ואת האחריות של האקדמיה ובמיוחד של אוניברסיטת רייכמן כמוסד עצמאי ובלתי תלוי לפעול: "אחרי 70 שנים של עימותים צבאיים קשים הלוואי ויכולנו לברך היום על פריחת הדמוקרטיה שלנו, על מדינה של צדק, סולידריות וחסד, שוויון וביטחון פנימי. במקום זה, אנו ניצבים כאן היום בדאגה לגבי מה שקורה במדינה וברשותכם הייתי רוצה להצביע על תופעות של שנאה, אלימות, פילוג, ויחד עם זאת על תפקידנו כמוסד אקדמי שקם באופן עצמאי ולא כפוף לשלטון או תקציבי מדינה ולכן יכול להשמיע את קולו באופן חופשי ומלא. מוסד שבתקנון האתי שלו כתבנו שהאוניברסיטה שלנו היא אוניברסיטה ציונית ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים במצב קשה: מצד אחד אנחנו רואים אובדן שליטה של השלטון כשהאלימות נמצאת ברמות שלא הכרנו. הפרות חוק ואלימות נמצאות בעלייה במגזר הערבי, מתרחשות תופעות מאוד קשות. אנחנו נמצאים במצב שבנסיעה לדרום נדרשות שתי מכוניות לפחות כדי שנוכל להתמודד עם ניסיונות חטיפה ותקיפה; נוכחנו בכניסת בדואים למחנות צה"ל וצבירת אמל"ח, ירי על תושבים וישובים, מצב של דמי חסות והטרדה של התושבים".

רייכמן הוסיף והדגיש כי מבחינתו במדינה עליה חלם הרצל לא ניתן להשלים עם פרעות כנגד אזרחים יהודי: "התפקיד המרכזי של המדינה הוא לדאוג לביטחון האזרח ויש אזורים שלמים בישראל שלא מצליחים להשיג את זה, דבר המעיד על ירידת כוח המשילות. התופעה הכי קשה הייתה ברמלה: לחשוב על פוגרום של אזרחים ישראלים לא יהודים ביהודים במדינת היהודים, זה המינימום שהציונות באה להבטיח ואין להשלים עם תופעה זו. אנחנו רואים בצפון מעשי רצח בתוך הערים הערביות, ולפי נתוני משטרת ישראל בשנה האחרונה יש עלייה גדולה בפשיעה החקלאית שמטרתה להבריח חקלאים מנחלותיהם. מסתבר שגם אלימות יהודית יצאה מכלל שליטה, בין אם מדובר בכנופיות ירושלמיות או בקבוצות תג מחיר. חווינו גם אלימות חרדית כשהם תקפו שוטרים וסירבו להישמע לחוקי הקורונה - לא רק שהם תקפו אותם הם גם קראו לשוטרים נאצים ועמלק. אפשר לציין עוד תופעות רבות על אלימות בחברה, כמו למשל למעלה מ-200 תקיפות פיזיות שהתרחשו בבתי חולים בשנה האחרונה, ואנחנו עדים גם לעלייה ברצח נשים ותופעות אחרות שהדעת לא סובלת".

חלק נרחב מדבריו של פרופ' רייכמן הוקדשו לחשיבות ההגנה על מוסד בית המשפט העליון, כשברקע נמשכים הדיונים לבחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון: "אוניברסיטת רייכמן מתייצבת מאחורי מערכת המשפט. אין להשלים עם התבטאויות המשתלחות בבית המשפט כמו דריסה והחלפת כל שופטי בית המשפט העליון. אנחנו רואים מחובתנו כאוניברסיטה להגן על היצירה הגדולה של המשפט הישראלי שנוצרה במשך למעלה מ-70 שנה על ידי קבוצה גדולה של שופטים גדולים בהם פרופ' אהרן ברק, איש סגל בכיר באוניברסיטת רייכמן. אם יש ביקורת היא צריכה להתייחס נקודתית ולא לזרוק בוץ ולהכליל הכללות המהוות הסתה נגד בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה. אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה עצמאית המחויבת לערכי ציונות המקור כפי שזכו לביטוי בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל. ומכאן מחויבות האוניברסיטה להתייצב לימין בית המשפט ולגנות את ההתקפות הגובלות בהסתה נגד אחת מהיצירות המשמעותיות בתולדות מדינת ישראל".

פרופ' רייכמן גם ביקר את ההסתה והדה לגיטימציה כנגד רה"מ נפתלי בנט ומוסדות המדינה: "ההכרזות כי רה"מ אינו לגיטימי לצד יציאה נגד הפרקליטות והמשטרה זה מצב בלתי נסבל ואנחנו צריכים להשמיע קול ולהתייצב נגד ההסתה הזו שבאה לרסק את שלטון החוק והסדר הציבורי. כל מי שהולך בכיוון הזה פועל בניגוד לערכי היסוד המשותפים שלנו ועלול להביא לקריסת תשתית השלטון ותפקוד המדינה".