"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תגלית נדירה ליד יבנה: נחשף מפעל יין הנחשב לגדול בעולם מהתקופה הביזנטית
המפעל נחשף בחפירות הצלה של רשות העתיקות לפני הרחבת העיר, והוא מתוארך לתקופה שלפני 1,500 שנה • בחפירה התגלו גם גיתות נדירות מלפני 2,300 שנה • הארכיאולוגים: "ייצרו כאן כ-2 מיליון ליטרים של יין לבן מדי שנה"
אזור החפירות| צילום: אסף פרץ רשות העתיקות
צפו

תגלית נדירה ליד יבנה: נחשף מפעל יין הנחשב לגדול בעולם מהתקופה הביזנטית

המפעל נחשף בחפירות הצלה של רשות העתיקות לפני הרחבת העיר, והוא מתוארך לתקופה שלפני 1,500 שנה • בחפירה התגלו גם גיתות נדירות מלפני 2,300 שנה • הארכיאולוגים: "ייצרו כאן כ-2 מיליון ליטרים של יין לבן מדי שנה"

,עודכן
0השמעה

סנסציה ביבנה: אזור תעשייה גדול ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין, הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף ביבנה במהלך השנתיים האחרונות.

יניב ברמן, רשות העתיקות

הממצא הנדיר התגלה בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר. המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם וגם דרכי גישה מסודרות בין המתקנים. שתיית יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, על ידי ילדים ומבוגרים כאחד.

פסיפס בן כ-1,600 שנה, שהתגלה בחפירות. "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל",צילום: אסף פרץ רשות העתיקות

מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כבמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו את הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.

"התגלית מצביעה על עושרם הרב של בעלי המפעל"

ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות היא תאים בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל".

פסיפס בן כ-1,600 שנה שהתגלה בחפירות. "מגה-חפירה של רשות העתיקות",צילום: אסף פרץ רשות העתיקות

בחפירה ביבנה נחשפו גיתות נדירות, קדומות אף יותר - מהתקופה הפרסית - לפני כ-2,300 שנה. "במשנה מסופר כי לאחר חורבן ירושלים נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גיתות באתר בתקופה הפרסית - לפני 2,300 שנה, ובתקופה הביזנטית - לפני 1,500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", הוסיפו הארכיאולוגים.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות, המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות, ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאומצת בחום ובקור".

פסיפס בן כ-1,600 שנה, שהתגלה בחפירות,צילום: אסף פרץ רשות העתיקות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו