סנסציה ביבנה: אזור תעשייה גדול ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין, הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף ביבנה במהלך השנתיים האחרונות.
יניב ברמן, רשות העתיקות
הממצא הנדיר התגלה בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר. המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם וגם דרכי גישה מסודרות בין המתקנים. שתיית יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, על ידי ילדים ומבוגרים כאחד.
מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כבמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו את הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.
"התגלית מצביעה על עושרם הרב של בעלי המפעל"
ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות היא תאים בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל".
בחפירה ביבנה נחשפו גיתות נדירות, קדומות אף יותר - מהתקופה הפרסית - לפני כ-2,300 שנה. "במשנה מסופר כי לאחר חורבן ירושלים נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גיתות באתר בתקופה הפרסית - לפני 2,300 שנה, ובתקופה הביזנטית - לפני 1,500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", הוסיפו הארכיאולוגים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות, המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות, ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאומצת בחום ובקור".
