"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגוני השמירה האזרחית במגזר: "פועלים כמעט בכל היישובים"

בכירים בציבור הערבי על תקיפת השוטרים בכפר קאסם: "שלא יטיפו לנו, אנחנו עושים את העבודה שאמורה לעשות המדינה" • "בדרך כלל, התושבים יעדיפו להזעיק את הארגונים ולא את המשטרה"

,עודכן
0השמעה
תקיפת השוטרים בכפר קאסם

התקיפה הברוטלית שחוו השוטרים בכפר קאסם מצד אנשי אל־חיראסה - "ארגון המשמר הקהילתי" בכפר, העלתה אמנם את הסוגיה לראש סדר היום הציבורי, אך הדבר כלל לא הפתיע בכירים בשלטון המקומי ובמשטרה ואף בכירים במערכות החינוך, הרווחה והבריאות המחוזיות.

החשוד עלי עיסא,צילום: יוסי זליגר

לטענת גורמים אלה, פעילותו של הארגון - הפועל לכאורה לחיזוק הביטחון האישי של התושבים בכפר קאסם, ומהווה סוג של משמר אזרחי בסמכות ובמימון של העירייה והתנועה האסלאמית - היא רק חלק קטן מתוך שורת עמותות וארגונים במגזר.

הללו מהווים למעשה חלופה לשירותים שאמורה המדינה לספק לקהילה הערבית. "אל־חיראסה פועלים בכפר קאסם קרוב ל־30 שנה. ברוב המקרים התושבים יעדיפו להזעיק אותם ולא את המשטרה, והסיבות לכך רבות ומגוונות", מגלה ל"ישראל היום" גורם בכיר בוועד הרשויות המקומיות הערביות.

הוא יודע לומר, בנוסף, ש"כפר קאסם לא לבדה. כמעט בכל יישוב ערבי מבוסס, ואף בחלק מהשכונות הערביות בערים המעורבות, יש התארגנויות של תושבים במעין משמר קהילתי או אזרחי. גם אצל היהודים זה קיים, ועיריות אף גובות מס מהתושבים למימון הפעילות, אז שיחסכו מאיתנו את הטפות המוסר", מתקומם הבכיר.

"ההתנהגות של אנשי אלחיראסה אמנם ראויה לכל גינוי והם ייענשו, אבל גם לערבים מותר לדאוג לביטחון האישי שלהם היכן שהמדינה והמשטרה לא פועלות".

בכיר אחר בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל אומר דברים ברוח דומה. הוא מכנה את החלל שהותירה לשיטתו המדינה בנושא - "ואקום", ולדעתו, המצב רק ילך ויחריף בשל מדיניות הממשלה הנוכחית.

"יש שורה של עמותות וארגונים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה שהתנועה האסלאמית, יחד עם הרשויות המקומיות הערביות, מממנות את הפעילות שלהם", הוא מדגים. "מדובר בארגוני בריאות, למשל, שנותנים את כל השירותים הדרושים היכן שקופות החולים לא נמצאות. כך גם בענייני חינוך ורווחה.

"את הוואקום שהמדינה הותירה אחריה, בין שמדובר בהתעלמות מהמגזר הערבי ובין שמדובר בהזנחה ממשלתית, ממלאים הארגונים שפועלים מטעם הרשויות המקומיות הערביות. מי שבעיקר משתתף במימון ובתקצוב של ארגוני הצדקה הללו זו התנועה האסלאמית".

סיבה נוספת, ומעניינת לא פחות, למצב קושר אותו גורם בכיר בוועדת המעקב לכספים ששופכת, לטענתו, הממשלה על המגזר. "כעת, כשהכסף הקואליציוני שהובטח לרע"מ יגיע למגזר, נראה יותר ויותר ארגונים כמו אל־חיראסה.

סביר להניח שיהיו גם יותר עימותים וחיכוכים עם רשויות החוק, היות שהציבור הערבי ברובו סומך יותר על ארגונים כמו אל־חיראסה ומאמין להם יותר מאשר למשטרה או למשרדים ממשלתיים אחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר